בש"פ 1023/97

תקציר

תושב שכם שהוגש נגדו כתב אישום ערער על גובה הפיקדון הנדרש לשחרורו עד למשפטו באישומים שונים, בהם שהייה בלתי חוקית ושיבוש הליכי משפט. המערער טען כי הסכום אינו בר השגה וביקש הפחתה ל-2,000 ₪, או לחילופין ביקש שחרור בערבות צד ג'. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והביא את המערער להגיש ערעור לבית המשפט העליון. בהתחשב במצבו הבריאותי של המערער ובפרטי המקרה, הפחית שופט בית המשפט העליון את סכום הפיקדון ל-5,000 ₪ והורה להוציא למערער זימון למשפט עם שחרורו כדי להבטיח את הופעתו. בהחלטה הודגש כי נדרש סכום נכבד להבטחת הופעתו של המערער, והחלטות הערכאות הנמוכות בעניין היו ראויות בדרך כלל. פסק הדין נועד לאזן בין חששותיו הבריאותיים של המערער לבין הצורך להבטיח את נוכחותו במהלך ההליך המשפטי. סכום הפיקדון המופחת ואמצעים נוספים הבטיחו את שחרורו של המערער תוך שמירה על תקינות ההליך המשפטי.