עע"מ 3063/20

תקציר

בית המשפט בחן ביסודיות את הכתובים ושקל את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים לפני שהגיע להחלטה. הסוגיה המרכזית נסובה סביב פרשנות המונח "ריבית" לפי חוק הרשויות המקומיות לעניין "תשלומי פיגורים". בית המשפט הבהיר כי המונח מתייחס לריבית פשוטה ולא לריבית דריבית, שכן אין הוראה חוקית המאפשרת גביית ריבית דריבית. משכך, לא היה המערער רשאי לגבות ריבית דריבית. בנוסף, טענות המערערת בדבר בטלות יחסית ו"פגמים מועילים" נחשבו בלתי מהותיות ובלתי רלוונטיות בהקשר זה. בעקבות הערות בית המשפט, בחרה המערערת שלא להמשיך בערעור, מה שהוביל לדחייתו. עם זאת, בית המשפט ציין כי העניין לא נפתר במלואו, שכן טרם נקבעו ההיקף והמנגנון להשבה – בין אם מדובר באופן פרטני ובין אם בכלל. בית המשפט המחוזי החליט למנות מומחה שייתן חוות דעת בנושאים אלה, וטענות יידונו בהמשך. כמו כן, חויב המערער בהוצאות המשפט של המשיב בסך 7,000 ₪. ההחלטה נרשמה ב-14 ביולי 2022, עם פרטי התקשרות שנמסרו לבירורים נוספים.