המ"ש 13794-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים כפי שעולים מהטקסט: **נושא ההחלטה:** ההחלטה עוסקת בבקשה להארכת מועד להישפט בעקבות עבירת תנועה, כאשר הדוח בגינה כבר שולם. **העובדות הרלוונטיות:** * **העבירה:** נהיגה שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול) בניגוד לתקנה 33(א) לתקנות התעבורה, מיום 4.7.2025. * **תשלום הדו"ח:** הדו"ח שולם ביום 5.2.2026. * **הבקשה:** המבקשת, מלכה אורטל פלורה, מבקשת להאריך את המועד להישפט. * **טענת המבקשת:** הדו"ח שולם מחמת היותה "שומרת חוק" ומהפחד שיטיל עיקול על חשבונה. **המסגרת המשפטית והפסיקה הרלוונטית:** 1. **השלכה של תשלום הקנס:** * התשלום של קנס בגין דו"ח תנועה, כאשר אין בקשה להישפט במועד, נחשב כהודאה והרשעה בביצוע העבירה, והעונש ששולם נחשב כעונש שנשא. נקודה זו מבוססת על מספר רע"פים (רשות לערעור פלילי) שצוינו: * רע"פ 2600/22 דורון חתן נ' מדינת ישראל * רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל * רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל * רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל 2. **הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס:** * הפסיקה קובעת כי הארכת מועד להישפט לאחר שהקנס שולם אפשרית רק ב"מקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר". * בתי המשפט לעניינים מיוחדים (המחוזיים) עוסקים רבות בנושא זה, וההחלטה מפנה למספר פסקי דין בהם נדחו בקשות להארכת מועד כאלה, גם בנסיבות שנראו כחריגות לכאורה: * עפ"ת (מחוזי חיפה) 56338-05-24 שרעבי נ' מדינת ישראל (שאושר ברע"פ 19041-08-24) * עפ"ת (מחוזי חיפה) 20329-11-23 עוסמאן נ' מדינת ישראל * עפ"ת (מחוזי חיפה) 3292-05-23 יניב ישראל נ' מדינת ישראל * עפ"ת (מחוזי חיפה) 60802-12-22 עודה נ' מדינת ישראל * עפ"ת (מחוזי חיפה) 23707-12-22 אלחנן נ' מדינת ישראל 3. **הטענה כי הדו"ח שולם עקב פחד מעיקול או "בהיסח הדעת":** * ההחלטה קובעת באופן חד משמעי כי טענה זו אינה מהווה עילה מספקת להארכת מועד להישפט. * הפסיקה שנזכרה מדגימה מקרים רבים בהם נדחו בקשות על בסיס טענות דומות: * **תשלום מחשש לעיקולים/פיגורים/ריביות:** * רע"פ 5931/24 תימור פואז נ' מדינת ישראל (תשלום לאחר שהוטל עיקול). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 72629,72590-01-26 עתאמנה נ' מדינת ישראל (תשלום מחשש לעיקולים, ללא קבלת הדוח). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 35430-04-25 גבארין נ' מדינת ישראל (תשלום בטעות מחשש לפיגורים/עיקולים). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 80939-03-25 חנדוקלו נ' מדינת ישראל (תשלום בטעות על ידי אב עקב עיקולים). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 69525-01-25 פישמן נ' מדינת ישראל (תשלום בתום לב מחשש ריביות ופיגורים, למרות שהמבקשת הייתה בחו"ל). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 23707-12-22 אלחנן נ' מדינת ישראל (תשלום מחשש לעיקולים, מבלי לדעת באיזה דו"ח מדובר). * **תשלום בהיסח הדעת/טעות/חוסר הבנה:** * רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (שולם בהיסח הדעת עקב מבצע, מבלי שהדו"ח התקבל או נובנה משמעות התשלום). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 59787-01-25 אכלאאוג נ' מדינת ישראל (טענת טעות או תשלום בהיסח הדעת אינה מקימה טעם מיוחד). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 25833-05-24 כנאנה נ' מדינת ישראל (תשלום בטעות למניעת פיגורים, ללא מודעות שהתשלום מהווה הודאה). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 3535-09-23 הולנדר נ' מדינת ישראל (שולם מיד בטעות, מבלי הבנת המשמעות, למרות שהרכב שימש את הבת). * עפ"ת (מחוזי חיפה) 3292-05-23 יניב ישראל נ' מדינת ישראל (תשלום בטעות, בתמימות, מבלי להבין את משמעות התשלום). * ההחלטה מדגישה כי "בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח" (עפ"ת (מחוזי חיפה) 71231-09-25 בן יהודה נ' מדינת ישראל). 4. **טענת "אחר נהג" והחשש לעיוות דין:** * ההחלטה מציינת כי גם הטענה כי אדם אחר נהג ברכב, גם אם מלווה בתצהיר, אינה מבססת באופן אוטומטי חשש לעיוות דין המצדיק הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הדו"ח. * ההחלטה מפנה לפסיקה רבה בנושא זה, המדגישה ש"לא די בטענה כי אחר נהג ברכב על מנת להביא באופן אוטומטי לפתיחת השערים ולמחילה על מחדלים." (עפ"ת (מחוזי חיפה) 59787-01-25 אכלאאוג נ' מדינת ישראל). * אי התרה של בקשה להסבת קנס על שם אחר גם היא אינה מבססת חשש לעיוות דין. 5. **השלכות צבירת נקודות והטלת אמצעי תיקון:** * ההחלטה קובעת כי טענה לנזק בשל צבירת נקודות במשרד הרישוי והטלת אמצעי תיקון אינה מצדיקה קבלת בקשה להארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. * שיקול זה נחשב כ"שיקול של תועלת ולא שיקול של עיוות דין". * ההחלטה מצטטת פסקי דין בנושא זה, המדגישים כי "הפעלת אמצעי תיקון על ידי משרד הרישוי בעקבות רישום נקודות אינה סיבה מספקת או משכנעת להארכת מועד". **עקרונות משפטיים וחידושים (כפי שעולים מהטקסט):** * **האפקט הראייתי של תשלום דו"ח תנועה:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי תשלום דו"ח תנועה ללא הגשת בקשה להישפט במועד, נחשב כהודאה והרשעה במובן המשפטי. זהו עיקרון מושרש בדין, שנועד להבטיח את יעילות הליכי התביעה והאכיפה. * **הצמצום המשמעותי של חריגים להארכת מועד לאחר תשלום:** ההחלטה מדגימה באופן ברור כי בתי המשפט נוטים לצמצם באופן דרסטי את האפשרות להאריך מועד להישפט לאחר שהקנס שולם. הפסיקה מראה קו אחיד של דחיית בקשות על בסיס טענות שבעבר אולי היו יכולות להתקבל, כגון תשלום עקב לחץ או חוסר הבנה. * **התמקדות ב"טעם מיוחד וחריג":** בית המשפט מחפש נסיבות יוצאות דופן ומוכיחות, מעבר לחשש מעיקולים, פיגורים או טעות בתשלום, על מנת להצדיק סטייה מהכלל. העובדה שהמבקשת "שומרת חוק" אינה מהווה טעם מיוחד. * **העברת הנטל למבקש:** הנטל להוכיח קיומן של נסיבות חריגות מוטל במלואו על המבקש. במקרה זה, בית המשפט קבע שהמבקשת לא עמדה בנטל זה. * **הבחנה בין שיקולי תועלת לשיקולי עיוות דין:** ההחלטה מבהירה כי צבירת נקודות או הטלת אמצעי תיקון (כמו פסילת רישיון) נתפסים כהשלכות לגיטימיות של העבירה וההודאה בה, ואינם מהווים "עיוות דין" במובן המצדיק פתיחה מחדש של ההליך. "עיוות דין" מוגבל למקרים חמורים של אי-צדק מהותי. * **חשיבות הסדר הציבורי והיעילות:** דחיית הבקשה נובעת גם מהצורך לשמור על הסדר הציבורי ועל יעילות מערכת המשפט. מתן אפשרות לחזור מהודאה (המרומזת בתשלום) באופן גורף, היה פותח פתח למחאות חוזרות של דוחות רבים ומקשה על סיום הליכים. **המסקנה המשפטית:** בית המשפט השלום לתעבורה בחדרה דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט, מכיוון שהמבקשת לא הציגה טעמים מיוחדים או נסיבות חריגות המצדיקים סטייה מהכלל לפיו תשלום הקנס מהווה הודאה והרשעה. טענותיה של המבקשת, כי שילמה את הדו"ח מחשש לעיקול או כ"שומרת חוק", אינן עומדות ברף הנדרש על פי הפסיקה המחייבת. **הערה:** הניתוח מתבסס אך ורק על הטקסט שסופק.