ת"א 22394-08-19

תקציר

התובע, סגן מנהל בחנות בגדים מנגו, תבע לקוח (הנתבע) בגין לשון הרע לאחר אירוע בחנות. הנתבע, שהיה חסר סבלנות בזמן שהמתין בתור לתשלום, העליב את התובע בהערות גזעניות ומשפילות לאחר שהסביר שאינו יכול לפתוח קופה נוספת. בתגובה, התובעת סירבה לשרת אותה, מה שהכעיס עוד יותר את הנתבע. המצב הסלים, מה שהוביל את הנתבעת לחזור לחנות עם אחותה ולצלם את התובעת תוך שהיא משמיעה הערות פוגעניות יותר. התובעת לקחה את הטלפון מידיה של הנתבעת לאחר שקירבה אותו אל פניו. יומיים לאחר מכן, הנתבע פרסם את הסרטון בפייסבוק עם נרטיב מטעה, המציג את התובע כתוקפן גזען. הפוסט שותף ונצפה באופן נרחב. בבית המשפט, גרסת התובע לאירועים נתמכה בעדויות של לקוחות אחרים, והשופט מצא את טענות הנתבע על תקיפתו הפיזית של התובע כלא נכונות. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי פרסומי הנתבע מהווים לשון הרע. הנתבעת לא הצליחה להצדיק את טענותיה בהגנת תום הלב. בהתחשב בחומרת הפרסומים ותפוצתם הרחבה, הורה השופט לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 60,000 ₪, לצד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.