רע"א 7777/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי בקשות למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 23.8.2009. מדובר בסכסוך כספי שבו בית משפט השלום בנתניה פסק כי על ברנץ לשלם לכנפי סכום משמעותי, אך הליכים משפטיים שבאו לאחר מכן עיכבו את התשלום. בתחילה הפקיד ברנץ חלק מהכספים תוך ערעור על פסק הדין, מה שהוביל לדיון משפטי על צבירת ריבית והפרשי הצמדה במהלך עיכוב זה. ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו של ברנץ להפחית את החוב בניכוי הריבית שנצברה במהלך הליך הערעור, החלטה שבוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע, כי בעת עיכוב הניתן על ידי עיכוב חוקי, אין להטיל קנסות כגון ריבית פיגורים, שכן מטרתם של חיובים אלה היא תשלום מיידי, דבר שאינו ישים כאשר ההוצאה לפועל מעוכבת כדין. עם זאת, עדיין צריכים לחול הפרשי הצמדה וריבית המשקפים את ערך הכסף. בפסק הדין נקבע כי הפרשי ההצמדה והריבית יחושבו החל מהמועדים הראשונים בבית המשפט, ואילו ריבית הפיגורים לא תחול במהלך השהייה, תוך הדגשת שיקול הדעת השיפוטי באיזון בין השהייה המשפטית לכללי הריבית. החלטתו של השופט ג'ובראן, בתמיכת השופטים מלצר ושוהם, העניקה רשות ערעור חלקית, ואישרה את העיקרון לפיו שהות שיפוטית משפיעה על צבירת עונשים אך לא על אינטרסים של פיצויים.