ת"א 28505-11-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 37,158 ש"ח, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין, בגין מצגי שווא רשלניים שנעשו בעסקה. התובעת, חברה בבעלות אמיל, טענה כי הנתבעת, רינה, הציגה הצהרות כוזבות שגרמו לאמיל לשלם את מלוא עלות העסקה לעץ מיובא, שלא הגיעה. השופט קיבל את עדותו של אמיל וקבע כי רינה אכן הציגה מצגים שונים לגבי חלקה בעסקה, ויצרה את הרושם שהיא מנהלת אותה ושיש לה ידיעה פנימית על האירועים. עוד ציין השופט כי עדותה של רינה לא הייתה משכנעת ולא עקבית. עם זאת, השופט מצא גם כי התנהלותו של התובע עצמו תרמה באופן משמעותי לנזק, שכן הם הסכימו לשלם חלק גדול מהעלות מראש ולא הפעילו בדיקת נאותות. לפיכך, השופט קבע כי התובע אשם ב-50%, והפחית את הנזקים בהתאם. השופט דחה גם תביעות בגין נזקים אחרים לכאורה, כגון החזר שכר דירה ועוגמת נפש, בשל היעדר ראיות או בסיס משפטי. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי, והורה לרינה לשלם לאמיל את הסכום המופחת של 37,158 שקל, בתוספת ריבית והוצאות, בתוך 30 יום.