ע"א 4457/98

תקציר

פסק הדין דן בערעורה של משיבה שלא שילמה ארנונה על נכס שבבעלותה. המשיבה טענה כי אין להטיל עליה אחריות למיסים שכן היא העבירה את החזקה בנכס לגוף אחר ולעירייה הייתה ידיעה קונסטרוקטיבית על כך. השופטים מפרטים את ההיסטוריה של המקרה ואת הדינים הרלוונטיים, ובסופו של דבר קובעים כי בעוד שהעירייה הייתה צריכה לבחון באופן אקטיבי את מעמד החזקה בנכס – נכס ציבורי מוכר, במקרה זה בית קולנוע – עדיין נדרש המערער לשלם את החוב במשך שישה חודשים. רוב השופטים מסכימים גם כי העירייה אינה נדרשת להוכיח כי שלחה דרישות תשלום, וכי טענות המערערת בדבר פטור ממס בשל מצב הנכס אינן תקפות. לפיכך, הערעור נדחה. השופט שיף מוסיף ומדגיש כי אין די בהודעה לרשויות המוניציפליות הלא נכונות, וכי ידיעת הרשויות המוסמכות לא הוכחה במקרה זה.