בש"פ 6258/09

תקציר

בית משפט בישראל פסק כי יש לעצור גבר שהואשם בתקיפה ובאיומים על בת זוגו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ודחה ערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר. המערער טען לחלופת מעצר בית, אך בית המשפט מצא כי היסטוריית האלימות שלו והסכנה המתמשכת שנשקף לבת זוגו עולים על יתרונות השחרור. ההחלטה הושפעה מחומרת האיומים והאלימות הפיזית, לרבות בעיטות ואגרופים בקורבן, וכן מהיעדר ערובה לביטחונו של המערער. זאת ועוד, חרדתה וחששה של המתלוננת מפני המערערת, לצד קרבתו של מקום מעצר הבית המוצע למקום מגוריה, היוו גורמים מכריעים. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על קורבנות אלימות במשפחה ושמירה על ביטחונם, במיוחד בהתחשב בהרשעת המערער ובשלב שלאחר ההרשעה במשפט, ובכך אישר את צו המעצר. פסק דין זה נועד לאזן בין ביטחונו של בן הזוג לבין זכותו של המערער לחירות, ובסופו של דבר לתת עדיפות לראשון.