רע"א 3873/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בין עורך דין לבין לקוחו, מושב מצליח, אותו ייצג עורך הדין בעניין מקרקעין. ההסכם המקורי בין הצדדים כלל סעיף בוררות לכל מחלוקת הנוגעת לביצוע ההסכם. לטענת המושב, בשל רשלנותו המקצועית של עורך הדין, הוא איבד זכויות בחלק מהקרקעות מבלי לקבל פיצוי הולם. מנגד, עורך הדין מבקש לצרף לסכסוך צד שלישי - בנק, יחד עם הממונה עליו, שלדעת עורך הדין אחראי גם לנזקים הנתבעים על ידי המושב. עורך הדין עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע כי הסכסוך לא צריך להידון בבוררות, אלא בבית משפט, אולם בית המשפט המחוזי דחה עתירה זו. לאחר מכן הגיש עורך הדין בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, שגם הוא נדחה. פסק הדין, בהתאם לסעיף 38 לחוק הבוררות, מדגיש כי החלטות בעניין בוררות ניתנות לערעור רק במקרים חריגים, כאשר מדובר בשאלה עקרונית מיוחדת או כזו הנוגעת לעשיית צדק. הבקשה בפני בית המשפט לא העלתה סוגיה כזו ולכן נדחתה. בית המשפט קבע כי אין צורך לערב צד שלישי, כפי שנדרש על ידי עורך הדין, שכן ניתן לדון בנפרד במערכת היחסים בין המושב לעורך הדין, והליך הבוררות לא יעכב את בירור הסכסוך. יתר על כן, החשש מפני החלטות סותרות וחוסר יעילות לא נחשב סיבה מספקת לגבור על כוונת הצדדים המקוריים לסכסוך לפתור אותו באמצעות בוררות.