ע"פ 741/83

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק באישה שהורשעה בהפרת צו חוקי למסור את בתה לבעלה לסוף שבוע, כפי שהורה בית הדין הרבני האזורי בחיפה. היא ערערה על החלטה זו, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, אך לא הצליחה בשני הניסיונות. בית המשפט העליון קבע כי המונח "בית משפט" כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין כולל בתי דין דתיים, וכי פרשנותו של המערער תוביל לתוצאות פסולות. זאת ועוד, הוראות סעיף 62(א) לחוק ההוצאה לפועל אינן אוסרות על ביצוע צו בית משפט מבלי שהזוכה נקט בהליכי אכיפה, והמערער כבר עבר עבירה בכך שסירב לקיים את הצו. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש צורך ב"הליך נוסף בגין אותה הפרה", וקבע כי ההליך הקודם היה מוגבל בזמן והסתיים. השופט ש' לוין הגיע למסקנה כי הערעור נדחה, אך המליץ כי ההרשעה לא תשפיע על סיכויי התעסוקה של המערער בעתיד.