בר"ע 44506-07-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב-יפו. בית המשפט המחוזי קבע כי העניינים שהעלו המבקשים, שהם עוזרים משפטיים, צריכים להיות מטופלים תחילה באמצעות משא ומתן בין הצדדים. הערעור נדחה משום שבית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שהייתה נתונה לשיקול דעתו. הרקע למקרה נוגע למחלוקת בין עוזרים משפטיים לבין המדינה בנוגע לתנאי העסקתם, ובפרט בנוגע לגמול שעות נוספות ואיוש משרות פנויות. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי על המדינה לשאת ולתת עם המבקשים בנושאים אלה, אך המבקשים לא היו שבעי רצון מהוראותיה הבאות של המדינה, שלדעתם הפרו את חובותיה הקיבוציות של המדינה. המבקשים ביקשו סעד זמני מהוראות אלה וצו שיורה למדינה לאייש משרות פנויות של עוזרים משפטיים כפי שהיו לפני ההחלטה. עם זאת, בית הדין לעבודה התרשם כי יש לטפל בעניין תחילה באמצעות משא ומתן, כפי שהורה בית הדין האזורי, וכי החלטת המדינה להוציא את ההוראות היא במסגרת סמכותה כמעסיקה. בית המשפט הדגיש כי החלטתו אינה משקפת את עמדתו ביחס לפעולות המדינה ואינה מונעת הליכים פרטניים של עוזרים משפטיים שחשו שנעשה להם עוול. הערעור על החלטת בית הדין האזורי נדחה, והצדדים נדרשו להתייצב שוב בפני בית המשפט כדי לדווח על התקדמות המשא ומתן.