דב"ע נז/152 - 3

תקציר

ענייננו בערעור שהגיש חיים אלרן נגד בנק הפועלים בע"מ, המיוצג על ידי עו"ד י. וינוגרד ועו"ד א. ליכטנשטיין בהתאמה, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בה חויב המשיב לשלם 20,000 דולר. בתחילה ביקשה המערערת סך של כ-195,000 ₪ והפרשות נוספות לפנסיה. בית המשפט בחן פשרות אפשריות ואישר מתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי יש להעדיף את הצד התחתון בהתבסס על חישובי הנתבע תוך שקלול הוצאות המשפט. המערערת ערערה על התשתית העובדתית של החלטת בית הדין, אך ערכאת הערעור לא מצאה בסיס להתערבות, וציינה את חשיבותם של פסקי פשרה. בית המשפט הדגיש את ההגדרה וההגינות של הפשרה, וקבע כי עליה להיות סבירה ולשקף את הראיות שהוצגו. בתי משפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלשנות פסקי פשרה אלא אם כן יש טעות ברורה. בהתחשב בראיות ובטיעונים שהונחו, בית המשפט מצא את החלטת בית המשפט המחוזי סבירה ודחה את הערעור מבלי להטיל הוצאות נוספות. פסק הדין, שהוגדר בעבר בטעות כ"בית הדין הארצי לעבודה", תוקן והסתיים ביום 23.12.97.