עמ"ת 2397-06-15

תקציר

בית המשפט מוצא כי אין מקום בערעור על החלטת בית משפט קמא לאשר את מעצרו של המערער עד תום ההליכים. המערער נעצר בחשד לגניבת מספר מלגזות וכלי פריצה שנמצאו ברשותו. בית המשפט מוצא ראיות מספיקות כדי לתמוך באישום של גניבה בהתבסס על ההנחה כי אדם שברשותו סחורה גנובה נמצאים לעתים קרובות לאחר גניבתם, חזקה כי גנב אותם, חזקה שהמערער לא הפריך. יתר על כן, בית המשפט קובע כי המערער לא היה סתם עובר אורח תמים אלא היה מעורב בקשירת קשר לביצוע הגניבה, בהתחשב בנסיבות המקרה, לרבות שיחותיו עם המוח לכאורה. בית המשפט מסכים אף הוא עם קביעתו של בית משפט קמא כי הייתה עילת מעצר, בהתחשב במהות העבירה ובצורך למנוע סכנה לציבור. לבסוף, בית המשפט קובע כי בית משפט קמא נהג כראוי בהזמנת דו"ח על חלופת המעצר שהוצעה למערער, במיוחד נוכח הרקע המפוקפק של המפקחים המוצעים. בצדק נדחתה בקשתו של המערער להכניס מפקחים פוטנציאליים חדשים בשלב מאוחר על ידי בית משפט קמא, שכן ראוי היה להציגה כראוי במהלך הדיון בבקשת המעצר. לפיכך, הערעור נדחה במלואו.