ע"פ 26888-12-23

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני שוטרים שתקפו מאבטח מחוץ לתחנת משטרה. המערער 1, ניקולאי, הציג תעודת זהות כמבוקש והחל להיכנס לתחנה, ואילו המערער 2, חגי, התרעם על הבקשה ולאחר מכן תקף את המאבטח. חגי היה העבריין העיקרי, שכן דחף, סטר, בעט במאבטח והכה בראשו בבקבוק מתכת. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים, אך הם ערערו על זיכוי. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את נסיבות המקרה, החליטה לבטל את הרשעתם של שני המערערים ולקבוע כי ביצעו את העבירות בהן הודו בערכאת הערעור – תקיפה למען ניקולאי ותקיפה הגורמת חבלה ממשית לחגי. בית המשפט שקל את שני התנאים למניעת הרשעה: 1. על ההרשעה לפגוע קשות בשיקום הנאשמים; 2. סוג העבירה מאפשר ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. השופטים הסכימו כי שני התנאים התקיימו עבור ניקולאי ושופט אחד סבר כי הם התקיימו גם עבור חגי, למרות חומרת מעשיו. השופטים הדגישו את הרקורד הנקי של המערערים, את תרומתם החיובית לחברה, את אופיו הבודד של האירוע, את לקיחת האחריות שלהם ואת נכונותם להגדיל את הפיצוי לנפגע. העונשים כללו עבודות שירות, התחייבויות כספיות ופיצויים לקורבן.