ת"א 52032-09-19

תקציר

רשות מקרקעי ישראל פתחה בתביעת פינוי נגד נתבע שהחזיק בקרקע הרשומה על שם המדינה. הנתבע טען כי נפלה טעות בהליך ההפקעה, שהובילה לעוול לדודתו, הבעלים הקודמים של הקרקע, וביקש לתקוף בעקיפין את ההפקעה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת הנתבע, לא מצא כל טעות בהליך ההפקעה והדגיש כי רישום הקרקע על שם המדינה תקף. הנאשם הגיש בעבר מספר הליכים, כולל עתירה לבג"ץ, שכולם נדחו. מאחר שההפקעה בוצעה כדין לפני עשרות שנים, קבע בית המשפט כי יורשו של הנתבע אינו יכול לשנות את מצב הדברים בדיעבד. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבע בדבר שטח "משולש" של 400 מ"ר, שכן הראיות הראו כי השטח נמצא בתוך הקרקע המופקעת. בית המשפט דחה גם את דרישת הנתבע לדיור זמני, בקובעו כי הקרקע הופקעה כדין לפי פקודת הקרקעות, ולנתבע אין זכות לדיור חלופי. לפיכך אושרה תביעת הפינוי, שהורתה לנתבע לפנות את הקרקע בתוך 30 יום והטילה עליו הוצאות בסך 20,000 ₪.