ת"פ 40110/08

תקציר

הנאשם הואשם במספר אישומים הקשורים לשוחד ותיווך בשוחד על מנת לסייע לבעלי רכבים לעבור את בחינת הרישוי לרכביהם הפגומים. כן הואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(5) לחוק העונשין, בכך שלא וידא כי הליקויים בכלי הרכב תוקנו לפני בחינת הרישוי. האישום השלישי התייחס לרכב מיצובישי עם מספר פגמים, לרבות נקישות בהגה וגומיית קרוע, שהנאשם היה מודע להן. הנאשם ניסה להסתיר פגמים אלה ושיחד את הבוחנים כדי שיעלימו עין. האישום הרביעי התייחס לרכב דייהו עם פגמים כגון צמיגים יבשים, פנס לוחית רישוי אחורית לא תקין ודפיקות בהגה, שגם הנאשם היה מודע להן. שוב, הנאשם השתמש בשוחד כדי להבטיח שהרכב יעבור את הבחינה מבלי שהליקויים יתוקנו. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכל האישומים. באשר למחלוקת המשפטית בדבר קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לעבירה לפי סעיף 332(5), קבע בית המשפט כי ניתן להסיק ממעשיו את כוונתו של הנאשם להשיג את מטרת העבירה, שכן הוא סיכל את הליך בחינת הרישוי והיה מודע לסיכון המסתבר לחיי אדם כתוצאה מהליקויים. כלל הציפייה, המשווה כוונה עם מודעות לתוצאות האפשריות, יושם. טענת הנתבע כי הפגמים אינם מסוכנים נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לערוך הבחנות כאלה. ככלל, מצא בית המשפט כי מעשיו של הנאשם היוו הפרה חמורה של אמון הציבור והיוו סכנה ממשית לשלומם של משתמשי הדרך.