עת"מ 2803/05

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לאשר הקלה לקומה נוספת מעל בניין קיים. השכנים, המשיבים 4-2, התנגדו לבקשה בטענה כי היא תחסום את שדה הראייה שלהם ותפגע בפרטיותם. לאחר שבחנה את הטענות וערכה ביקור במקום, דחתה ועדת הערר את בקשת העותר, בנימוק של פגיעה משמעותית שתיגרם למשיבים. הוועדה הדגישה כי הקלות אינן זכויות מוחלטות ויש להעניק אותן במשורה. העותר טען כי ההחלטה מפלה שלא כדין, אך בית המשפט דחה טענה זו, שכן היא נעדרת ראיות ואינה נתמכת בנתונים רלוונטיים. כמו כן, ציין בית המשפט כי ועדת הערר פעלה בסבירות ובמקצועיות, והחלטתה התבססה על ביקור באתר וחוות דעת מומחים, שהגבילו את מרחב ההתערבות השיפוטית. בית המשפט הסכים עם קביעת הוועדה בדבר פגיעה מהותית במשיבים והדגיש כי העותר יכול היה לממש את זכויות הבנייה שלו ללא הקומה הנוספת. בנוסף, טענת העותרת לאפליה לא הוכחה. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה, והורה לעותרת לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים.