ת"א 24115-11-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **רקע ומהות המחלוקת:** התיק עוסק בתביעה כספית בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה. קיים פער משמעותי בין חוות הדעת של מומחים מטעם הצדדים, מה שהוביל למינוי מומחים מטעם בית המשפט. בקשת התובע הנוכחית היא לפסילת חוות דעת של המומחה הנוירולוגי שמונה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה השני"). **עילות הפסילה הנטענות והכרעת בית המשפט:** בית המשפט דן במספר עילות פסילה שהעלה התובע ודחה את כולן. להלן פירוט העילות וההכרעה בכל אחת מהן: 1. **התנהלות פסולה בין ב"כ הנתבעות לבין המומחה:** * **טענת התובע:** התנהלות חד-צדדית, התכתבויות שלא בידיעת התובע, ו"שרשור" בהודעת דוא"ל בהיסח הדעת. * **הכרעת בית המשפט (סעיפים 12-22):** * **עיקרון "שתיקה והמתנה" (סעיף 22א'):** בית המשפט קבע כי התובע שתק בזמן אמת ולא העלה טענות לגבי ההתכתבויות, למרות שהיה מודע להן. אי העלאת טענה בזמן אמת, עד לאחר קבלת חוות הדעת, מצביעה על כך שהבקשה נובעת מתוצאות חוות הדעת, ולא מחוסר תום לב או פגם מהותי. עיקרון זה מונע העלאת טענות בדיעבד, לאחר שהתוצאה אינה לרוח התובע. * **התנהלות טכנית (סעיף 22ב'):** בית המשפט בחן את ההתכתבויות וקבע כי הן נוגעות להתנהלות טכנית (שכר טרחה, העברת חומר) ואינן חורגות מהסביר. הנתבעות פעלו לעדכן את ב"כ התובע, והתובע לא העלה טענה בזמן אמת. פסילת חוות דעת היא צעד קיצוני, וזה לא המקרה. * **תצהיר ניגוד עניינים (סעיף 22ג'):** התובע העלה טענה זו "כבדרך אגב". בית המשפט ציין שהמומחה מונה לפי התקנות הישנות, וגם לגביה לא הועלתה כל טענה בזמן אמת. * **אי קבלת העתק מהחומר (סעיף 22ד'):** התובע לא העלה כל טענה בעניין זה. גם אם היה, הנתבעות טענו כי מדובר בחומר זהה שנשלח למומחה הראשון, ולכן אין בכך עילת פסילה. 2. **המצאת חוות דעת מומחים אחרים מטעם בית המשפט (סעיף 23-24):** * **טענת התובע:** המצאת חוות הדעת של המומחים האחרים למומחה השני אינה כדין. * **הכרעת בית המשפט:** * **הבחנה בין סוגי תביעות (סעיף 24):** בית המשפט דחה את הטענה, תוך שהוא מסתמך על הלכת "שילוח" (רע"א 333/89). נקבע כי בעוד שבתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קיימות הגבלות מחמירות יותר על חומרים המועברים למומחים, בתביעות נזיקין כלליות (כמו במקרה זה) מותר להעביר למומחה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים מטעם בית המשפט. * **"מסמכים רפואיים":** חוות הדעת של מומחים מטעם בית המשפט נחשבות ל"מסמכים רפואיים" שהותר להעבירן. * **איחור בהעלאת הטענה:** התובע לא העלה טענה זו בזמן אמת, למרות שצוין במפורש במכתב מיום 12.1.21 כי חוות הדעת האחרות צורפו. 3. **חוסר סבירות בהתנהלות המומחה ביחס למתן חוות דעתו (סעיף 25-28):** * **טענות התובע:** המומחה לא המתין לתשלום שכרו, "מיהר" לבדוק את התובע, וציין ש"אינו מעוניין" לדחות זימון. * **הכרעת בית המשפט:** * **סבירות התנהלות (סעיף 26):** למומחה מותר לסמוך על כך שישולם שכרו, וכן להביע נכונות למלא את תפקידו במהירות. אין בכך כדי לפסול את חוות הדעת. גם טענה זו לא הועלתה בזמן אמת. * **זמן סביר לסיום העבודה (סעיף 27):** שכר המומחה שולם ב-4.2.21, וחוות הדעת הוגשה כשבועיים לאחר מכן, מה שנחשב סביר ואף ראוי לשבח. * **טענה על אי-יסודיות (סעיף 28):** אם הכוונה היא שחוות הדעת אינה יסודית או פגומה עקב "מהירות", זוהי טענה לבירור בחקירה נגדית, ולא עילה לפסילה. 4. **קביעות המהוות חריגה מסמכות (סעיף 29-30):** * **טענת התובע:** המומחה מונה בתחום הנוירולוגי, אך קבע ממצאים הנוגעים לתחום הפסיכיאטרי. * **הכרעת בית המשפט:** * **חפיפה בין תחומים (סעיף 30):** נכות לפי סעיף 34 (לרוב תחת כותרת "הפרעות נוירולוגיות") לעיתים כוללת חפיפה בין תחום הנוירולוגיה לפסיכיאטריה. * **השלכות הפסילה (סעיף 30):** גם אם קביעה מסוימת תפסל, היא עשויה להישאר על כנה על בסיס חוות דעת אחרת (הפסיכיאטרית). * **סמכות המומחה:** עצם קביעת המומחה כי אין מקום לנכות נוספת בתחום הנוירולוגי (מעבר לפסיכיאטרי) נמצאת בתוך ד' אמות סמכותו. 5. **אי מתן מענה לחלק מסעיפי החלטת המינוי (סעיף 31-32):** * **טענת התובע:** המומחה לא התייחס לכל סעיפי החלטת המינוי, ובפרט לניכוי נכות בשל מצב קודם. * **הכרעת בית המשפט:** * **הליך השלמה (סעיף 31):** אם התובע מבקש השלמה, עליו לבקש זאת מהמומחה, ולא לפסול את חוות הדעת. * **שאלות הבהרה (סעיף 32):** אם יש אי-בהירות בנוגע לניכוי נכות בשל מצב קודם, זכותו של התובע לשלוח שאלות הבהרה או לחקור את המומחה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **משקלו של מומחה מטעם בית המשפט:** מינוי מומחה מטעם בית המשפט נועד לסייע לבית המשפט בקבלת החלטה מושכלת, ולהפחית את התלות בחוות דעת סותרות של מומחי הצדדים. בית המשפט נוטה לכבד את חוות דעת מומחיו, אלא אם כן נפל בה פגם מהותי. * **פסילת חוות דעת כמוצא אחרון:** הפסיקה קובעת כי פסילת חוות דעת מומחה היא צעד קיצוני, השמור למקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי, העלול לגרום לעיוות דין, או כאשר נפגעו כללי הצדק הטבעי (כגון חוסר תום לב, הטעיה, פגיעה בזכות הטיעון). * **עיקרון תום הלב והתנהלות בזמן אמת:** בית המשפט הדגיש את חשיבות העלאת טענות במועדן. "שתיקה והמתנה" לתוצאות חוות הדעת, ולאחר מכן העלאת טענות לפסילה, נחשבת לחוסר תום לב ומהווה עילה לדחיית הבקשה. * **גבולות תפקידו של המומחה:** בית המשפט קבע את גבולות סמכותו של המומחה, תוך שהוא מבחין בין קביעות הנופלות בגדר תחום מומחיותו (גם אם שנויות במחלוקת) לבין חריגה מהותית מהסמכות. * **הבחנה בין פגם לפסילה:** טענות בנוגע לליקויים בחוות הדעת, חוסר יסודיות או אי-בהירות, נועדו לדיון במסגרת החקירה הנגדית או שאלות הבהרה, ולא כעילה לפסילה עצמה. * **הלכת "שילוח" והעברת חוות דעת בין מומחים:** פסק הדין מחזק את ההלכה לפיה בתביעות נזיקין כלליות, מותר להעביר למומחה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים מטעם בית המשפט, ואין בכך משום פגם. **היבטים פרוצדורליים:** * **סדר העבודה:** ההחלטה מדגימה את סדר הפעולות במקרים של מחלוקת לגבי חוות דעת מומחה: מינוי מומחה, הגשת חוות דעת, העלאת טענות, ודיון בבקשת פסילה. * **הוצאות:** בית המשפט נמנע מחיוב בהוצאות, לאור השתלשלות העניינים ומהות התביעה (נזקי גוף), מה שמרמז על גישה מידתית בנוגע להוצאות בשלבים מקדמיים של הליך. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת התובע לפסילת חוות דעת המומחה הנוירולוגי. הנימוקים המרכזיים לדחייה כוללים את העלאת הטענות בשיהוי (לאחר קבלת חוות הדעת), את אופיין הטכני של ההתכתבויות, ואת העובדה שרובן נועדו לדיון בחקירה נגדית ולא לפסילת חוות הדעת. בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו פסילת חוות דעת היא צעד חריג, וכי התנהלות התובע לא הצדיקה צעד כזה.