ד"נ 5/83

תקציר

המשיב הורשע בעבירת סמים ונידון למאסר. גזר הדין נדחה לבקשת המשיב. המשיב לא התייצב לריצוי העונש במועד החדש. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם אי התייצבותו של המשיב מהווה בריחה ממשמורת חוקית או הפרת צו חוקי. דעת הרוב קבעה, כי התנהלותו של המשיב עולה כדי הפרת הוראת חוק לפי סעיף 287 לחוק העונשין. לדעת הרוב, המשיב מעולם לא היה תחת פיקוח ולכן לא יכול היה להימלט ממשמורת חוקית כנטען לפי סעיף 257. המשמורת מחייבת כניסה ראשונית והפעלת פיקוח על הנאשמים המגבילה את תנועתם. זה יכול לקרות באמצעים פיזיים או באמצעות הודעה של נציג מוסמך כגון קצין משטרה. במקרה זה, מאחר שהמשיב לא היה תחת פיקוח כאשר לא התייצב, הוא לא יכול היה להימלט ממעצר. במקום זאת, הוא הפר את הוראת בית המשפט להתייצב במועד הדחוי, המהווה הפרה לפי סעיף 287. שני שופטים חלקו על כך, וטענו כי המשיב נמצא במשמורת חוקית מרגע הטלת גזר הדין, שכן עצם ההודעה על גזר הדין למשיב העבירה אותו למשמורת בית המשפט. המשמורת, לדברי השופטים המתנגדים, ממשיכה להתקיים גם כאשר אמצעי הפיקוח משתנים, כגון כאשר אסיר מקבל חופשה. לפיכך, אי התייצבותו של המשיב מהווה בריחה ממשמורת.