בג"צ 990/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, שדבריו המבקרים עובדי עירייה ונבחרי ציבור נמחקו מפרוטוקול ישיבה פומבית. העותר טען כי המחיקה אינה חוקית, בלתי סבירה ושרירותית, ופוגעת בחופש הביטוי ובצדק הטבעי שלו. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי למועצה סמכות להשמיט או למחוק אמירות וכי ההחלטה סבירה ואינה פוגעת בזכויות העותר. בג"ץ פסק לטובת העותר, קיבל את העתירה והפך את הצו המותנה למוחלט. בית המשפט קבע, כי מועצת עירייה, לאחר שבחרה לרשום פרוטוקולים מוסמכים, חייבת לנהל רישום מלא של ההליך, ואינה יכולה למחוק חלקים ממנו באופן סלקטיבי. מטרת הפרוטוקולים היא לשקף את המציאות בכנות, ואין לתקן או להשמיט אותם בשל חוסר שביעות רצון או רוגז מהתוכן. בית המשפט הדגיש כי יש לשמור על חופש הביטוי, ולהשיב דעות פוגעניות באמצעות הפרכה ולא צנזורה. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהמועצה יכולה להימנע מאחריות ללשון הרע על ידי בחירה בפרוטוקול תמציתי מחייב לישיבה מסוימת, שיחול על כל הדיונים ללא אפליה. במקרה זה, החלטת המועצה למחוק את דברי העותר הייתה בלתי חוקית. המשיבים נדרשו לכלול את דברי העותר בפרוטוקול ולמסור לו קלטת לא ערוכה של הפגישה. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים, בהם השופט א' ברק, השופט ד' לוין והשופט ט' אור. כן חויבו המשיבים לשלם לעותרת הוצאות בסך 1,000 ₪.