ת"א 1111/08

תקציר

התובע, מאבטח פרטי, תבע את משטרת ישראל בגין לשון הרע לאחר שמפקד משטרה כתב במכתב כי התובע נצפה שותה אלכוהול במהלך עבודתו באירוע. עוד נכתב במכתב, שנשלח למספר נמענים, כי התובע אינו כשיר לשמש כמנהל ביטחון באירועים עתידיים. התובע הכחיש כי שתה אלכוהול וטען כי הדברים פגעו בשמו הטוב ובעסקיו. משטרת ישראל הכחישה את הטענות וטענה לחסינות לפי חוק איסור לשון הרע, וטענה כי הדברים נכונים ונאמרו בתום לב כחלק מחובתם החוקית לשמור על הסדר והביטחון הציבורי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבע הצליח להוכיח כי הפרסום היה אמת, ובכך הקים הגנה לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת תום הלב של הנתבע, המבוססת על סעיפים 15(2), 15(4), 15(6) ו-15(7) לחוק, המגנים על אמירות שנאמרו לטובת הציבור ובמסגרת תפקידו. השופט שוכנע כי פעולותיו של השוטר, לרבות תהליך הפקת הלקח והוצאת המכתב, נעשו בתום לב ובהתאם לאחריותו. זאת ועוד, שני האירועים הנוספים שהציג התובע לתמיכה בטענתו להתנכלות לא היו משכנעים. לפיכך נדחתה תביעת לשון הרע, והתובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 20,000 ₪. פסק הדין חידד את חשיבות האינטרס הציבורי ואת הצורך של ממלאים תפקידים ציבוריים לפעול ללא חשש מהשלכות.