תפ"ח 11867-01-17

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרונות הענישה של הנאשם שביצע עבירות מין. היא מדגישה את חומרתן הקיצונית של עבירות אלה ואת השפעתן על האוטונומיה של הקורבן, על גופו ועל נפשו, ומדגישה כי חומרתן נשארת גם אם מדובר בניסיון שלא הושלם. כן נלקחות בחשבון נסיבות העבירה, לרבות בחירתו של הנאשם בקורבן בודד במקום ציבורי, שימוש בכוח ובאלימות ואכזריות התקיפה. בעוד גילו הצעיר של הנאשם, תכונותיו החיוביות והיעדר עברו הפלילי מוכרים, בית המשפט לא שוכנע לסטות מעקרון ההלימה בגזר הדין. במקום זאת, יש ליישם את העיקרון בתוך המתחם כדי לקבוע את העונש ההולם. בית המשפט מכיר בחשיבות השיקום, אך מציין כי חומרת המעשים, הגורמים הלא ברורים להתנהגותו של הנאשם וסיכויי ההצלחה הלא ברורים בטיפול מצדיקים את קביעת העונש בתוך המתחם ללא חריגה. בסופו של דבר, נגזרות על הנאשם 4 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לנפגע. גזר הדין נועד לתת לנאשם תקווה לשיקום, ובה בעת לשקף את חומרת העבירות שבוצעו.