תאד"מ 32565-06-23

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בתאד"מ 32565-06-23 חמארשה ואח' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד הרשם הבכיר יניב לוזון בבית משפט השלום בקריות, עוסק בתביעה בגין תאונת דרכים. למרות שהתביעה הוגשה כנגד שתי נתבעות, שומרה חב' לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") ומנחם ליכטשטיין (להלן: "הנתבע 2"), עיקר הדיון וההכרעה מתייחסים למערכת היחסים המשפטית בין התובע לנתבע 2, וכן להודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע 2 כנגד הנתבעת 1. **עיקרי הסוגיות המשפטיות והממצאים העובדתיים:** הסוגיה המרכזית בפסק הדין הינה קביעת מהימנותם של העדים והוכחת נסיבות התאונה. בית המשפט נדרש לבחון מכלול של סתירות פנימיות וחיצוניות בעדויות התובע והנתבע 2, במטרה לקבוע האם התאונה אכן התרחשה כנטען על ידי התובע, והאם הנתבע 2 נושא באחריות לתאונה. **ניתוח הסתירות וקביעת מהימנות:** בית המשפט מפרט שורה ארוכה של סתירות, המופיעות בעדותו של התובע ובניגוד לעדותו של הנתבע 2. סתירות אלו עוסקות במספר היבטים מרכזיים של התאונה: 1. **תיאור התאונה ועוצמתה:** קיימת אי-התאמה משמעותית בין תיאור התובע את עצירת הרכב שלו ("עמדתי ופגע בי הבחור מאחורה", "העיף אותי קדימה") לבין עדות הנתבע 2 לגבי עוצמת הפגיעה ("אני בכלל לא קלטתי שנכנסתי בו מרוב העוצמה"). בנוסף, התובע שינה את עדותו לגבי מיקום הרכב לאחר הפגיעה, מה שמחליש את אמינותו. 2. **מצב רכב התובע בעת התאונה:** הנתבע 2 העיד כי התובע "ירד בירידה למטה ואו שהוא בלם כי בא אוטו ואני נכנסתי בו מאחורה", בניגוד לעדות התובע שהיה בעצירה מוחלטת. 3. **מועד התאונה:** קיימת אי-התאמה בטפסים שנמסרו לגבי מועד התאונה (22 או 23 בפברואר 2023). למרות שהנתבע 2 מנסה להסביר זאת באמצעות קושי בהבנת השפה של הגרריסט, הסתירה נותרה כפגם ראייתי. 4. **העדר תיעוד (תמונות):** העובדה שלא צולמו תמונות של זירת התאונה, למרות שהיא מתוארת כבעלת תוצאות קשות, מעלה תמיהה ומחלישה את טענות התובע. 5. **סדר פינוי הרכבים בגרר:** העדויות לגבי מי הזמין את הגרר, וכיצד פונו הרכבים, סותרות זו את זו. התובע טוען ששניהם הזמינו גרר, בעוד הנתבע 2 טוען שהתובע ארגן לעצמו גרר משלו, וכי אינו זוכר אם ראה את הגרר של התובע. 6. **העדר מידע לגבי גרר התובע:** התובע לא זכר את שם הגרר, את שם הנהג, ואת פרטי החשבונית, מה שמחליש את גרסתו לגבי אופן פינוי הרכב. 7. **מסלול פינוי רכב הנתבע:** קיימת אי-התאמה בין עדות הנתבע 2 לבין עדות הגרריסט חמודי לגבי המיקום אליו נגרר רכב הנתבע 2. 8. **מיקום התאונה:** הסתירות לגבי מיקום התאונה (מעלות, שלומי, ראשון לציון, בצת, נהריה) והנתונים מטכוגרפיה (פוינטר) אשר מצביעים על כך שהנתבע 2 לא היה כלל בשלומי בשעות הרלוונטיות, מעלים תמיהה משמעותית לגבי עצם התרחשות התאונה כפי שנטען. 9. **רישיון נהיגה של יצחק ארביב:** שליחת צילום רישיון נהיגה של אדם שאינו מזוהה עם התובע או עם הנתבע 2, ללא הסבר ברור, מחלישה את מהימנות התובע. 10. **אי-זיהוי הנתבע על ידי התובע:** התובע העיד כי אינו מכיר את הנתבע 2 וכי ראה אותו לראשונה רק בבית המשפט, למרות שהנתבע 2 היה הנהג הפוגע. **הכרעת בית המשפט:** לאור כל הסתירות הללו, בית המשפט קבע כי קיימת תמיהה אם התאונה התרחשה כפי שנטען. * **תביעה כנגד הנתבעת 1 (שומרה חב' לביטוח):** התביעה כנגד הנתבעת 1 **נדחתה**. הדבר נובע מכך שלא הוכח כי התובע היה זכאי לתבוע את הנתבעת 1. הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע 2 כנגד הנתבעת 1 גם היא נדחתה, תוך הטלת הוצאות על המודיע (הנתבע 2). * **תביעה כנגד הנתבע 2 (מנחם ליכטשטיין):** התביעה כנגד הנתבע 2 **התקבלה**. זאת, בניגוד מוחלט לממצאי הדרך והסתירות הרבות שנמנו לעיל. הקביעה כי "התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת על סמך הודאתו באחריות לתאונה" הינה נקודה קריטית. נראה כי על אף כל הראיות הסותרות והקשיים הראייתיים, בית המשפט הסתמך על הודאה כלשהי של הנתבע 2, אשר לא פורטה בטקסט שניתן, כאחריות לתאונה. זוהי נקודה הדורשת הבנה מעמיקה יותר של הפרוטוקול המלא, אך על פניו, הודאה כזו, אם אכן ניתנה, גוברת על כל קושי ראייתי אחר. **השלכות והערות משפטיות:** 1. **נטל ההוכחה:** בפסיקה זו, בית המשפט הדגיש את חשיבות נטל ההוכחה המוטל על התובע. סתירות מהותיות בעדויות, העדר תיעוד, והיעדר הסברים הגיוניים, מובילים לדחיית תביעה. 2. **מהימנות העדים:** הדגש הרב שניתן לסתירות בין עדויות התובע לנתבע 2, ובין עדויותיהם לבין ראיות אחרות, ממחיש את התפקיד המרכזי של קביעת מהימנות בפסיקה. 3. **הודאת בעל דין:** המקרה מדגיש את כוחה של "הודאת בעל דין" (או "הודאה באחריות" במקרה זה). הודאה כזו, גם כאשר קיימים קשיים ראייתיים אחרים, יכולה להכריע את גורל התביעה. יש להניח שהנתבע 2 הודה באחריות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. 4. **הודעת צד ג':** דחיית הודעת צד ג' מעידה על כך שהנתבע 2 לא הצליח לשכנע את בית המשפט בטענותיו כנגד הנתבעת 1, למרות שהצליח, כאמור, לקבל את תביעתו כנגד הנתבע 2. 5. **יעילות דיונית:** פסק הדין ניתן "בהעדר הצדדים", מה שמצביע על כך שהדיון הסתיים, ופסק הדין ניתן על בסיס הראיות שהוצגו. 6. **היבטים ביטוחיים:** למרות שהתביעה הוגשה כנגד חברת הביטוח, ההכרעה הסופית היא בין התובע לנתבע 2. ההתייחסות לנתבעת 1 נוגעת יותר לטענות בעניין הונאת ביטוח, שעלו במסגרת הודעת צד ג', אך לא נדונו לעומק בפסק הדין כאן. **לסיכום:** פסק הדין משקף ניתוח קפדני של הראיות שהוצגו, תוך הדגשת הקשיים הראייתיים המשמעותיים שהתגלו. ההכרעה לטובת התובע כנגד הנתבע 2, למרות הסתירות, מסתמכת, כאמור, על הודאתו באחריות, אשר גברה על כל הקשיים הראייתיים האחרים. פסק הדין מחדד את חשיבותם של עקרונות יסוד בדיני ראיות, ובפרט את כוחה של הודאת בעל דין.