חדל"פ 18022-04-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **הקדמה:** פסק דין זה דן בבקשת הנאמן, בה הצטרפה הממונה על חדלות פירעון, לביטול צו פתיחת הליכים שניתן בעניינו של היחיד, פרח בנאת, על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). בית המשפט, כבוד השופטת תמי לוי יטח, קיבל את הבקשה והורה על ביטול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים מרכזיים:** 1. **עקרון תום הלב והתנהלות בהליך חדלות פירעון (סעיפים 35-37, 54):** * **עקרון מכונן:** בית המשפט מדגיש כי עקרון תום הלב חל באופן מכריע גם על הליכי חדלות פירעון, וזאת בהתאם לפסיקה עדכנית (כמו בעניין גל). התנהלות בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים, מהווה עילה לביטול הליך חדלות הפירעון. * **זניחת ההליך:** חוסר שיתוף פעולה מצד היחיד ויצירת מחדלים מהווים למעשה זניחת ההליך, וזכות היחיד ל"חסות" במסגרתו הוגדרה כ"חסד המחוקק". התנהלות בניגוד להוראות צו פתיחת ההליכים היא התנהלות בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך. * **ההשלכות בחוק חדלות פירעון:** החוק החדש, בניגוד לפקודת פשיטת הרגל, שם דגש רב על התנהלות היחיד *במהלך* ההליך. סעיף 183 לחוק, בשילוב עם סעיף 163(ג)(1), מאפשר ביטול צו פתיחת הליכים במקרים של חוסר תום לב, אי שיתוף פעולה, או הפרת הגבלות. 2. **יצירת חובות חדשים במהלך הליך חדלות פירעון – דגש מיוחד על חוב מזונות (סעיפים 21, 38, 41, 52, 56, 85):** * **איסור מהותי:** אחד העקרונות המרכזיים עליהם נשען פסק הדין הוא האיסור על יצירת חובות חדשים במהלך הליך חדלות פירעון, ובעיקר חוב מזונות. התנהלות כזו נחשבת לניצול לרעה של ההליך ומהווה עילה ברורה לביטולו. * **חוב מזונות כעילה לביטול:** בית המשפט מצטט פסקי דין רלוונטיים (כמו עניין עו"ד אייל עברון ויאיר ציון רביע, ועניין טולדו) המדגישים כי יצירת חוב מזונות חדש תוך כדי ההליך מבטאת חוסר תום לב מובהק ומהווה בסיס לביטול ההליך. * **השלכות על תכלית השיקום:** ההתנהלות אינה מאפשרת את שיקומו הכלכלי של היחיד, שכן הוא אינו לומד להימנע מיצירת חובות חדשים. יתר על כן, הדבר עלול לתת לגיטימציה למשתמטים מחובות, במיוחד חובות מזונות. 3. **סעיף 179 לחוק חדלות פירעון – קציבת מזונות והפרשנות התכליתית (סעיפים 24, 29, 30, 42, 47, 57-60, 68-73):** * **סעיף 179(א):** מחייב את הממונה או בית המשפט לקצוב סכום שישולם לזכאי למזונות, מתוך הכנסתו של היחיד או נכסיו, עד להכרעת בית המשפט. הכלל הוא שהסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לפני מתן הצו, אלא אם יש הצדקה להפחיתו. * **הפרשנות היצירתית של היחיד:** בית המשפט דוחה נחרצות את טענת בא כוח היחיד כי "מכל מקור אחר" בסעיף 179(א) מתייחס לכך שהמוסד לביטוח לאומי (מל"ל) ישלם את דמי המזונות. הפירוש התכליתי של הסעיף, לפי בית המשפט, מצביע על כך שהמזונות יוטלו על הכנסות היחיד או נכסיו. * **"החוטא יצא נשכר" – עקרון פרשני:** בית המשפט מסרב לקבל את הפרשנות לפיה אם היחיד לא שילם מזונות קודם לכן (אלא המל"ל), אזי יש להמשיך במצב זה. פרשנות זו, "החוטא יצא נשכר", עומדת בניגוד לתכלית החוק. * **סעיף 179(ב) – חשיבות ההפטר:** הסעיף מאפשר לקצוב מזונות אף אם דמי המחיה של היחיד יפחתו מהסכום הפטור מעיקול. הדבר מדגיש את החשיבות שהמחוקק מייחס לחובת תשלום מזונות, גם במחיר של פגיעה במחייתו המינימלית של היחיד, כחלק מתכלית השיקום. * **העדר בקשה לקציבת מזונות:** היחיד נמנע מהגשת בקשה לקציבת מזונות, ובכך מונע מבית המשפט לבחון את מצבו הכלכלי לעומק, לקבל את עמדת הגרושה, ולקבוע את הסכום הראוי. 4. **העדר תועלת בהמשך ההליך (סעיפים 74-81):** * **חוב מזונות כעיקר החוב:** בית המשפט מצביע על כך שחלק הארי של חובות היחיד מקורו בחוב מזונות (411,515 ₪ מתוך 640,986 ₪), שהוא חוב בדין קדימה. * **אי החלת הפטר על חוב מזונות (סעיף 175(א)):** הכלל הוא שהפטר אינו חל על חוב מזונות עבר. אף שהחוק מאפשר הפטר חריג, בית המשפט מציין כי במקרה זה, לאור מהות החוב, התנהלות היחיד, והעדר נסיבות חריגות, ספק אם היחיד יקבל הפטר מחוב המזונות. * **הליך סרק:** כאשר היחיד לא צפוי לקבל הפטר מחוב מזונות, ונושיו הרגילים לא צפויים לקבל דבר, ההליך הופך להליך "סרק" שאינו משרת את מטרותיו. הוא אמנם מקנה הגנות (כמו עיכוב הליכים), אך אינו מוביל לשיקומו של החייב או לפירעון לנושים. * **השוואה לפסיקה:** בית המשפט מפנה לפסיקה דומה (כמו פש"ר 19280-08-17 נימר עמל), שקבעה כי הליך פשיטת רגל אינו נועד לגביית מזונות בלבד, במיוחד כאשר נושים רגילים אינם מקבלים דבר. 5. **התנהלות היחיד – שרשרת מחדלים וחוסר שקיפות (סעיפים 4, 5, 9, 11, 13, 15, 20, 39, 40, 44-46, 82-84):** * **גרסאות סותרות לגבי הכנסות:** היחיד הציג גרסאות שונות וסותרות בנוגע להיקף הכנסותיו ומקורותיהן, החל מעבודות מזדמנות, דרך קצבת הבטחת הכנסה, ועד קצבת נכות זמנית. חוסר השקיפות והסתירות הללו פוגעים באמינותו. * **אי הגשת דוחות ואי המצאת מסמכים:** היחיד נכשל שוב ושוב בהגשת דוחות חודשיים מלאים ומגובים באסמכתאות, וכן בהמצאת מסמכים שנדרשו על ידי הנאמן. הדבר מקשה על בחינת מצבו הכלכלי וגיבוש תוכנית שיקום. * **חוסר ניסיון ממשי לתיקון:** על אף קבלת התראות וארכות רבות, היחיד לא הסיר את מחדליו. * **הטענות לגבי קורונה:** טענותיו בדבר אי קבלת קהל במשרדים עקב מגפת הקורונה נדחות, במיוחד כאשר מדובר במסמכים פשוטים יחסית (כמו אישורי תשלום ארנונה וחשמל). * **הצהרות סותרות:** היחיד הצהיר כי הוא עובד (בחודש אפריל 2020) ולאחר מכן טען כי אינו עובד כלל מאז 2019, עובדה הסותרת את התצהיר הראשון. 6. **הקצאת הכספים בקופת הנשייה (סעיף 89):** * **סדר עדיפות:** במקרה של ביטול ההליך, הכספים שנצברו יופנו תחילה לתשלום הוצאות ההליך (שכר טרחת נאמן, פיקוח הממונה), ולאחר מכן, ככל שתיוותר יתרה, תחולק בין תיקי ההוצאה לפועל. הדבר משקף את הכללים המקובלים בהליכי חדלות פירעון. 7. **החידוש המרכזי – שינוי בפילוסופיית חוק חדלות הפירעון (סעיפים 49-51, 61-67):** * **מעבר מפקודת פשיטת הרגל לחוק חדלות פירעון:** בית המשפט מבהיר את המעבר העקרוני בין פקודת פשיטת הרגל, שהתמקדה בהתנהלות החייב *לפני* ההליך, לבין חוק חדלות פירעון, המדגיש את חשיבות ההתנהלות *במהלך* ההליך. * **קיצור תקופות ושיקום:** החוק החדש נועד לקצר את תקופת ההליך, לזרז את השיקום הכלכלי של היחיד, ולחנכו לעמוד בהתחייבויותיו, כולל אי יצירת חובות חדשים. * **תכליות החוק:** בית המשפט מפרט את שלוש התכליות המרכזיות של החוק: (1) שיקום כלכלי של החייב; (2) הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) קידום שילובו מחדש של החייב במרקם הכלכלי. * **חינוך פיננסי:** חלק אינטגרלי מהשיקום הוא חינוך פיננסי, הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, והימנעות מיצירת חובות עתידיים. **סיכום ההכרעה:** בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה התקיימו מספר עילות מרכזיות לביטול צו פתיחת ההליכים: * **חוסר שיתוף פעולה ומחדלים:** היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן, נמנע מהגשת מסמכים חיוניים, ולא עמד בדרישות ההליך, זאת למרות קבלת הזדמנויות רבות. * **יצירת חובות חדשים (חוב מזונות):** היחיד יצר חוב מזונות שוטף תוך כדי ההליך, ולא הראה נכונות או יכולת לשלמו, תוך הטלת הנטל על הציבור (דרך המל"ל). * **חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך:** מכלול ההתנהלות מצביע על חוסר תום לב וניסיון לנצל לרעה את ההליך. * **העדר תועלת בהמשך ההליך:** נוכח מהות החובות (בעיקר מזונות) והתנהלות היחיד, ההליך אינו צפוי להביא לשיקומו או לפירעון לנושים, והופך להליך סרק. לכן, הורה בית המשפט על ביטול צו פתיחת ההליכים, ביטול ההגבלות שהוטלו, אך השאיר את צו עיכוב היציאה מהארץ בתוקף ל-90 ימים נוספים. הוגדרו גם תנאים להגשת בקשה חדשה בעתיד.