ע"פ 6080/20

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על הרשעה בעבירות מין, תוך הדגשת חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית המשפט המחוזי, בפרט בתיקים של עבירות מין בשל אופיין הפרטי והיעדר עדים חיצוניים. למרות שההגנה העלתה חששות לגבי סתירות עובדתיות, כשלים חקירתיים אפשריים וטענה לקיומה של קונספירציה, אלה נמצאו לא משכנעים. בית המשפט הסביר כי הסף לספק סביר אינו מתקיים על ידי חוסר עקביות פרטני אלא על ידי בחינת מכלול הראיות. בית המשפט מצא כי עדויות המתלוננים ובני משפחתם היו אמינות, למרות סתירות קלות שיוחסו לאופי הטראומה ולזמן שחלף מאז האירועים. טענותיו של המערער, כגון אליבי, היעדר ראיות פיזיות והאשמות כלפי בן משפחה אחר, התקבלו בעין שלילית. בית המשפט התייחס גם לטעות חקירתית הכרוכה בפגיעה בפרטיות, אך סבר כי אין בה די כדי להשפיע על התוצאה. ככלל, ההרשעה אושרה על סמך ראיות משמעותיות ומהימנות שהוערכו על ידי בית משפט קמא. העונש שהוטל, שהוגדר חמור אך הולם בהתחשב בחומרת העבירות ובמשכן, עלה בקנה אחד עם נורמות הענישה בעבירות מסוג זה.