עמ"ת 23288-01-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של מ.ט., שהואשם בשורה של עבירות אלימות כלפי בת זוגו ובתו התינוקת. לאחר מעצרו במארס 2010 הוחזק מ.ט. במעצר עד יולי 2010, אז דחה בית משפט השלום את בקשתו לעיון חוזר בצו המעצר. גם ערעור על החלטה זו לא צלח. ב-12 בדצמבר 2010 ביקש מ.ט. לבטל את כתב האישום בשל אי התייצבות הפרקליטות לדיון, ולחילופין ביקש לשחררו. בית משפט קמא דחה את הבקשה הראשונה אך הורה על שחרורו של מ.ט. למעצר בית בשל היעדרותה של הפרקליטות. המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי בית משפט קמא התעלם מהאינטרס הציבורי ומהסכנה שמציב מ.ט. למשפחתו. המערער הפנה לתסקירי שירות המבחן שהדגישו את הסיכון הגבוה להישנות האלימות של מ.ט. ואת הצורך להגן על המתלוננים. בא כוחה של מ.ט. התנגד לערעור וטען כי בית משפט קמא שקל כדין את כל הנתונים. עם זאת, השופט קיבל את הערעור, בנימוק של הסכנה הברורה שמהווה מ.ט. למשפחתו. השופט הדגיש כי האינטרס הציבורי בהגנה על המתלוננים גובר על האינטרס של מ.ט., במיוחד נוכח חומרת העבירות והסיכון הנשקף ממנו. זאת ועוד, מ.ט. הפר צו הגנה והמשיך להוות איום ממשי. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית משפט קמא בוטלה ומ.ט. הורתה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. השופט הכיר בעיקרון של הימנעות מהחזרת המשוחררים, אך במקרה זה האינטרס הציבורי וביטחונו גברו. בית משפט קמא התבקש לשקול את הקדמת מועד דיון ההוכחות שנקבע לספטמבר 2011.