ע"פ 4381/05

תקציר

בפרשת פאיז אבו זקיקה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהחזקת כמות משמעותית של הרואין שלא לשימוש עצמי, המהווה עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. ב-7 באפריל 2005 נגזרו עליו ארבע שנות מאסר, עם 12 חודשי מאסר על תנאי נוספים שלא יבצעו עבירות סמים נוספות, ורישיון הנהיגה שלו נפסל לשנה לאחר שחרורו. למרות שאבו זקיקה הודה באשמה בשלב מוקדם, תוך הפגנת שיתוף פעולה וללא הרשעות קודמות, בית המשפט הכביד מאוד על הצורך בהרתעה בשל חומרת עבירות הסחר בסמים. סנגורו של המערער טען להקלה בעונשו, תוך ציון נסיבותיו האישיות והכלכליות, לרבות שירותו בצה"ל ומעמדו כעבריין בפעם הראשונה. שירות המבחן אף הציע לקצר את תקופת המאסר. עם זאת, התביעה הדגישה את כמות הסמים הגדולה בה מדובר, וטענה כי אין הצדקה מספקת למצוקה כלכלית. בערעור אישר בית המשפט את העונש המקורי, בהתאם למסגרת המשפטית הישראלית המאזנת בין גמול, הרתעה, שיקום ומניעה. בעוד שלנסיבות אישיות עשוי להיות משקל מסוים, הן משניות בעבירות סמים חמורות, במיוחד בכמויות משמעותיות של הרואין. החלטה זו משקפת עמדה מחמירה ביחס לעבירות הקשורות לסמים כדי להוות גורם מרתיע עבור אחרים שעלולים להיות מעורבים בפעילויות דומות. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, מה שחיזק את ההשלכות החמורות הקשורות להחזקה וסחר בסמים.