ת"א 32812-11-15

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין המבקש, ידידה של המנוחה, לבין אמו של המנוח בנוגע לחלוקת גופתו של המנוח. המנוחה, שעברה ניתוח לשינוי מין כדי להפוך לאישה, הביעה את רצונה בצוואתה ובמספר תצהירים כי גופתה תישרף ואפרה יפוזר בים וייקבר בחלקו תחת עץ לזכרו. המבקשת, שמונתה על ידי המנוחה למלא את רצונה, עתרה לבית המשפט בבקשה להורות למשיבים להעביר את הגופה לשריפה. האם התנגדה לבקשה בטענה לקבורה דתית. השופטת פתחה בהתייחסות לשאלת הסמכות וקבעה כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בהליך, שכן לא מדובר בסכסוך בין בני משפחה ולא מדובר בירושת רכוש, למרות ייצוג המבקש בעניינו של המנוח. לאחר מכן שקל השופט את רצון המנוח ומצא כי מדובר בהחלטה חופשית ומושכלת, תוך שהוא דוחה את טענותיה של האם בדבר חוסר יציבות נפשית. הודגש כי יש לכבד את רצונו של המנוח, אף שאינו תמיד מחייב, בהיעדר איסורים משפטיים או סתירות בתקנת הציבור. מאחר שאין בישראל חוק האוסר על שריפת גופות, ובהתחשב בעקרון כבוד האדם והאוטונומיה, פסק השופט לטובת בקשת המבקש. השופט דחה גם טענות נוספות בנוגע להתאמתה של חברת שריפת הגופות שנבחרה, שכן הן הועלו בשלב מאוחר יותר ללא טענות מהותיות. בעקבות זאת הורה השופט למשיבים להעביר את הגופה לשריפה, ועיכב את יישומה עד ליום 22.11.15. ההחלטה, אף שפורסמה ללא פרטים מזהים, הדגישה את חשיבות כיבוד רצונו של המנוח.