ת"א 2394/06

תקציר

התובע, שנפגע ממכונת מיון פרחים בהיותו ילד בן 3, תבע את המכון להנדסה חקלאית, שהמציא את הפטנט של המכונה. התובע טען כי המכון התרשל בתכנון המכונה ולא יישם אמצעי בטיחות, ולכן היה אחראי לפציעותיו. עם זאת, השופט פסק לטובת המכון, וקבע כי האחריות לבטיחות המכונה מוטלת על היצרן והמפיץ של המכונה, מגוף, ולא על המכון כממציא הפטנט. השופט קבע כי תפקידו של המכון הצטמצם להמצאת הפטנט והעברת הידע למגוף, ואילו מגוף היה אחראי לייצור מכונה מסחרית סחירה העומדת בכל תקני הבטיחות. יתר על כן, המכון לא יכול היה לצפות את התאונה שבה היה מעורב ילד צעיר שניגש למכונה ללא השגחה, וההורים היו אחראים להבטיח את שלומו של הילד. בנוסף, החוק לא הטיל חובה על ממציאי פטנטים להבטיח את בטיחות העיצובים שלהם או המוצר הסופי. משהתובע לא הצליח להוכיח את חבות המכון, נדחתה תביעת הרשלנות. השופט דחה גם את התביעה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים, שכן המכון אינו היצרן. גם הודעת צד ג' של המכון נגד הורי התובע נדחתה, שכן היא התבססה על התפיסה כי יש לשפות את המדינה מהם בשל חלקם באחריות לתאונה. משכך, נדחתה תביעת התובעים נגד המכון להנדסה חקלאית, והם חויבו לשאת בהוצאות הנתבעת.