עע"מ 3594/11

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט בערעור על החלטת הגירה הנוגעת לאזרחית אתיופית, המבקשת מס' 1, שהייתה אמו של אזרח ישראלי, המבקשת מס' 2. המבקשת מס' 1 נכנסה לישראל באשרת ביקור כדי לסייע לבתה עם נכדיה, אך שהתה בה יתר על המידה והגישה בקשה לאזרחות או לישיבת קבע. משנדחתה טענה זו על ידי המשיבים, עתרה המבקשת מס' 2 לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בבקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה אף היא. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו ובמקביל ביקשו סעד זמני לשהות בישראל עד להכרעה בערעור. השאלה המרכזית הייתה האם יש להעביר את המקרה לוועדה לעניינים הומניטריים לדיון מיוחד. בית המשפט הגיע למסקנה כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים דיים ומאזן הנוחות אינו מצדיק מתן סעד זמני למבקש מס' 1. הרחקתה אמנם תגרום למצוקה, אך היא לא הייתה בלתי הפיכה, מה גם שהיא שהתה בישראל באופן בלתי חוקי תקופה משמעותית. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, ולמבקש מס' 1 ניתנה שהות עד ליום 31.8.11 לעזוב את הארץ. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.