תפ"מ 19000-09-22

תקציר

התובעת, יחד עם אחרים, היא הבעלים של המרכז המסחרי "בית ברכאל" והשכירה חלק ממנו לנתבעים לצורך הפעלת מרכול. התובעת תבעה את הנתבעים בגין פינויים מהנכס בשל מספר הפרות לכאורה של הסכם השכירות, לרבות פיגור בתשלום דמי שכירות, אי המצאת בטוחות, הפעלה ללא רישיון עסק וביצוע שינויי מבנה בלתי מורשים. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן תקפות. ראשית, תשלומי שכר הדירה היו ברובם בזמן, וכל עיכוב נגרם בשל מעשיו של התובע עצמו או היה קצר מכדי להצדיק פינוי. שנית, סביר להניח כי הנתבעים העמידו את הבטוחות הנדרשות לעורך דינו של התובע בעת חתימת החוזה, וגם אם לא עשו כן, התובע ויתר על זכותו לבטל את ההסכם על ידי חידוש חוזה השכירות בלעדיהם. שלישית, הנתבעים לא יכלו לקבל רישיון עסק עד שהבניין קיבל את היתר האכלוס שלו, ובהסכם השכירות נקבע כי היעדר רישיון לא יהווה עילה לפינוי. לבסוף, השינויים המבניים שביצעו הנתבעים היו בתחום בו היו לתובע זכויות חלקיות בלבד, והוא לא פעל במהירות לאכוף את זכויותיו בנושא זה. ככלל, דחה בית המשפט את טענות התובע והורה לו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.