ב"ש 9103/09
החלטה מחוזי ירושלים
תקציר
המשיבה, אמו של הילד ח', הואשמה בביצוע מעשים קשים של התעללות פיזית ונפשית בבנה במשך תקופה של כשנה וארבעה חודשים, תוך סיכון חייו. המבקשת, מדינת ישראל, ביקשה להטיל תנאים מגבילים על שחרורו של המשיב, לרבות מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט נדרש להכריע האם יש די ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה כדי להצדיק את מעצרה. הראיות שהוצגו על ידי המבקש כללו חוות דעת רפואיות, סרטונים ועדויות של אנשי צוות רפואי ואחרים, המפרטים את מצבו הגופני הקשה של הילד זמן קצר לאחר שהמשיב הורחק ממנו בצו בית משפט, ואת השיפור המהיר במצבו זמן קצר לאחר מכן. מהראיות עולה כי המשיבה חיבלה במכוון בטיפולים הרפואיים של בנה, מנעה ממנו מזון וגרמה לו נזק שגרם לו לחבלות ולפצעים מדממים. בנוסף, ארבעת ילדיו האחרים של המשיב היו בסיכון ולא נבדקו על ידי רשויות הרווחה. בא כוח המשיב טען כי גם את הראיות ניתן לפרש אחרת, ולא הוכיחו את אשמתו של מרשו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המבקשת, ומצא ראיות מספיקות לכאורה כדי להצדיק את מעצרה של המשיבה עד למשפט, בשל חומרת העבירות המיוחסות לה, והסיכון הנשקף מילדיה האחרים.
חקיקה מקושרת
ב"ש 9103/09 מדינת ישראל נ' פלונית, מחוזי (26.8.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.