ע"מ 49444-01-13

תקציר

הערעור מוגש על ידי חברת גייטקו בע"מ על החלטת פקיד השומה בפתח תקווה, לפיה נקבעה חבות המס של החברה לשנת 2006. הערעור מתייחס להשלכות המס של שתי עסקאות שביצעה המערערת בשנים 2006-2007. העסקה הראשונה הייתה מכירת מניות המערערת לחברת מיקרוסופט ארה"ב, בתמורה כוללת של כ-90 מיליון דולר. מספר חודשים לאחר מכן מכרה המערערת זכויות קניין רוחני למיקרוסופט ישראל בע"מ בתמורה של כ-26 מיליון דולר. המערערת טוענת כי העסקה השנייה היא העסקה היחידה שיש לבחון לצורכי מס, וכי התמורה המשולמת בה משקפת את שווי השוק של זכויות הקניין הרוחני שנמכרו. לטענת המערערת, שגה פקיד השומה בקובעו כי העסקה האמיתית בין הצדדים הייתה רחבה יותר וכללה מכירת כלל נכסיה ופעילותה של המערערת, וכי התמורה ששולמה בעסקת המניות משקפת את שווי השוק של כלל הנכסים שנמכרו, לרבות הקניין הרוחני. המערערת מוסיפה וטוענת כי פקיד השומה שגה בקביעת שווי השוק של זכויות הקניין הרוחני שנמכרו, וכי השווי הנכון הוא התמורה הנקובה בהסכם למכירת זכויות אלה. המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור במלואו. לדבריו, המערערת מכרה את כל נכסיה ופעילותה, לרבות הקניין הרוחני, והתמורה ששולמה בעסקת המניות משקפת את שווי השוק של כלל הנכסים שנמכרו. לטענת המשיב, התמורה המשולמת בגין הקניין הרוחני אינה שווי השוק של זכויות אלה, ובכל מקרה, שווי הנכסים שהועברו בשתי העסקאות גבוה משמעותית מהתמורה הנקובה בהסכמים. שני הצדדים תמכו את טיעוניהם בחוות דעת מומחים. בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחה מטעם המשיב, ובהתאם לכך קבע כי יש לדחות את הערעור במלואו, בכפוף לשתי הסתייגויות. ראשית, אין להביא בחשבון את סכום מענק השימור ששולם לעובדים ואת התשלום המותנה למנכ"ל ומייסד המערערת, בסך של כ-9 מיליון דולר, בקביעת התמורה בעסקת המניות. שנית, יש לייחס למערערת את מלוא השווי המיוחס לבסיס הלקוחות הקיים במסמך הרשות, ולא רק את מרווח השיווק ממכירת הטכנולוגיה. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪.