תב"כ 44/25

תקציר

במסגרת עתירה זו, נדונה השאלה האם פרסום שיווקי, הכולל "טיזר פרובוקטיבי" המציע "שובר בשווי 150 ₪" תמורת לחיצה, מהווה עבירה על סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט-1969, האוסר על נתינה או הצעה של שוחד על מנת להשפיע על בוחר. **ניתוח משפטי:** 1. **הוראת החוק הרלוונטית:** סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת קובע: "ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות: (1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת;". סעיף זה ממוקם בפרק העונשין של החוק, ומטרתו להבטיח את טוהר הבחירות. 2. **סמכות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית:** סעיף 17ב(א) לחוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, מקנה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית סמכות ליתן צו המונע ביצוע עבירה על חוק זה, לרבות עבירות לפי פרק י"א לחוק הבחירות לכנסת (הכולל את סעיף 122). 3. **פרשנות "הצעת שוחד" – מבחן הקורא הסביר:** בית המשפט אימץ את מבחן "הקורא הסביר" לצורך פרשנות סעיף 122(1). נקבע כי המסר הראשוני של הפרסום – "הדקה ה-90 בוחרת מפורשת וברורה ואינה מצריכה פרשנות כלשהי". האדם הסביר, הנתקל במשפט זה בשילוב שם מועמד, יפרש אותו כהצעה לשוחד על מנת להשפיע על הצבעתו. גם אם ההבנה המלאה של ההטבה (שובר בשווי 150 ₪) מתקבלת רק לאחר לחיצה על ה"טיזר" והגעה לעמוד נחיתה, אין בכך כדי לגרוע מהפרשנות הראשונית והמיידית של הקורא הסביר. 4. **כוונת המפרסם לעומת תפיסת הציבור:** בית המשפט הדגיש כי הכוונה השיווקית-פרסומית של המשיבה אינה רלוונטית. המבחן הוא כיצד הפרסום נתפס בעיני הבוחר הסביר. עמדתו של בית המשפט מחזקת את הפסיקה בעניין טיבי (דנג"ץ 1525/15), שקבעה כי גם במקרה של חלוקת עיתון, מבחן הבוחר הסביר הוא הקובע, ולא כוונת המפרסם. נדחתה הטענה כי הפסיקה בעניין ארבל (תב"כ 55/22), שהתייחסה למתן טובת הנאה בתמורה להצבעה בפועל, מצמצמת את תחולת האיסור. בית המשפט קבע כי האיסור חל גם על "הצעה" גרידא, וכי המקרה הנוכחי הוא דוגמה מובהקת לכך. 5. **חשיבות טוהר הבחירות:** הובעה דאגה עמוקה מפני כל קשר בין בחירות לטובות הנאה, כפי שבא לידי ביטוי במשפט העברי ובחז"ל (הקפדה על "אבק שוחד"). נקבע כי יש להתרחק מחיבור זה על מנת לשמור על כללי משחק נקיים ועל טוהר הבחירות. איזון בין חופש הביטוי המסחרי לבין הוראת חוק מפורשת המגנה על טוהר הבחירות, הביא להעדפת האחרונה. 6. **החלטה:** העתירה התקבלה. המשיבה הורתה להסיר באופן מיידי כל פרסום המציע הטבה כספית עבור הצבעה. כמו כן, הוטלו על המשיבה הוצאות בסך 20,000 ₪, נוכח התעלמותה מהפניות שקיבלה. **חידושים משפטיים:** * **הרחבת פרשנות "הצעה" לפי סעיף 122(1):** בית המשפט הרחיב את תחולת האיסור על "הצעה" לפי סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת, כך שיחול גם על פרסומים שיווקיים ראשוניים ("טיזרים") המעוררים את התחושה של הצעה אסורה, גם אם ההטבה המלאה מתבררת רק לאחר פעולה נוספת של הבוחר. * **הדגשת מבחן הקורא הסביר בפרשנות האיסור:** חיזוק משמעותי של מבחן "הקורא הסביר" ככלי מרכזי בפרשנות הוראות הנוגעות לטוהר הבחירות, תוך שקילת התפיסה הציבורית גם אם כוונת המפרסם שונה. * **הבחנה בין "עידוד הצבעה" ל"הצעה אסורה":** הבהרה כי גם אם יש מקום לגיטימי לעידוד הצבעה, אסור הדבר כאשר הוא כרוך בהצעה של טובת הנאה, גם אם היא מוסווית או מהווה "גימיק שיווקי". * **חשיבות טוהר הבחירות כעיקרון על:** הדגשת העליונות של האינטרס הציבורי בשמירה על טוהר הבחירות על פני זכויות כגון חופש ביטוי מסחרי, כאשר קיימת סכנה לטוהר התהליך הדמוקרטי.