ע"ש 687/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלושה ערעורים על החלטות מנהל מע"מ, שאישר את שומות המס והקנסות שהוטלו על המערערים - שלוש חברות העוסקות במתן שירותי כוח אדם, ומנהלן המשותף, מר יהושע תבור. הערעורים אוחדו בשל שאלות משותפות של משפט ועובדה. עיקר הטענות בערעורים הן כי שגה מנהל מע"מ בכך שדחה את דיווחי המערערים והוציא שומות לפי מיטב שיקול דעתו, וכי שגה בהטלת קנס על המערערים בגין אי ניהול פנקסים ובחישוב שיעור הקנס. על פי פסק הדין, החלטת המנהל להוציא שומה לפי מיטב שיקול דעתו הייתה נכונה, שכן הוכח כי דיווחי המערערים היו כוזבים ולא ייצגו את השומות האמיתיות שלהם. מסקנה זו מתבססת על כך שספרי המערערים נוהלו באופן כושל, וקיים פער משמעותי בין הרישום בספרים לבין הדוחות שהוגשו לרשויות מע"מ, וכן על עדויות עובדי המערערים, אשר חשפו את אופיים הכוזב של הדוחות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המערערים כי יש לחשב את הקנס בגין אי ניהול ספרים רק על סמך הסכומים שלא נרשמו בפנקסי החשבוניות, ולא על הסכומים שנרשמו בספרים אך לא דווחו. זאת, משום שהקנס בגין אי ניהול ספרים הוא סנקציה אזרחית, שמטרתה לאפשר הטלת קנס החורג מחובת תשלום מס ריאלית, ולכן יש להטילו באופן מידתי. בנוסף, העלה השופט מיוזמתו את השאלה האם יש לשלם את הקנס בגין אי שמירת הספרים בתקופת ההשגה או הערעור, והגיע למסקנה כי יש לשלם את הקנס רק לאחר תום הליכים אלה, בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 9990/01 יגאל שגיא נ' מנהל אגף מכס ומע"מ. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערים כי יש לדחות את הערעורים משום שהמס שאינו שנוי במחלוקת לא שולם, והורה למערערים לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪.