עפ"ג 13030-04-13

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בערעור פלילי בו טען הנאשם כי שגה בית משפט קמא בקביעותיו העובדתיות ובהערכות המהימנות. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא דבקה בכלל הוותיק של אי-התערבות בעניינים אלה, המעניק כבוד להתרשמותו הישירה של בית משפט קמא מעדים וראיות. שני עדי התביעה העיקריים, ברכאת ונורה, זיהו את הנאשם כמבצע העבירה, למרות כמה טעויות ראשוניות בזיהויים. בית המשפט מצא את עדותם אמינה ונתמכת בראיות נוספות, לרבות ניסיונו של הנאשם להעלים ראיות מפלילות והרושם הבלתי מהימן שהותירה עדותו שלו. שופטי הערעור הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי הנאשם ביצע את האישומים נגדו, וכן הסכימו עם העונש שהוטל, תוך הדגשת חומרת העבירות, אשר תרמו לנהיגה לא בטוחה ולקטל בכבישים. השופטים דחו פה אחד את הערעור, תוך הדגשת חלקו המרכזי של הנאשם בעבירות הכספיות, והורו לו להתחיל לרצות עבודות שירות כפי שיחליט בית המשפט קמא.