בר"ש 3790/16

תקציר

מדובר בהליך משמעתי נגד עורך דין, שהורשע בהפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוחו, העלמת כספי פיקדון שלא כדין והתנהל באופן הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין ואינו הולם עורך דין. ראשיתו של התיק בשנת 2000, כאשר עורך הדין, שייצג את לקוחו בעסקה לרכישת חנות, קיבל כספים מהלקוח כדי להחזיק בנאמנות. בהמשך תבע הלקוח את עורך הדין כדי שיחזיר לו את הכסף, ושני הצדדים הגיעו לפשרה בשנת 2011, בה הסכים עורך הדין לשלם ללקוח סכום מוגדר. עם זאת, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הגישה תלונה נגד עורך הדין בשנת 2012, מה שהוביל להליכים משמעתיים. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורך הדין והטיל עליו שישה חודשי השעיה, ואילו בית הדין המשמעתי הארצי החמיר את העונש ל-30 חודשי השעיה בעקבות ערעור. לאחר מכן ערער עורך הדין לבית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורו. פנייתו הנוכחית של עורך הדין לבית המשפט העליון מבקשת לבטל את פסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר או להמתיק את עונשו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי לבקשה אין עילה משפטית וכי החלטות בתי הדין המשמעתיים הן בהרשעה והן בגזר הדין צריכות לעמוד בעינן. תקופת ההשעיה אושרה כי החלה ב-22 במאי 2016.