LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 22045-06-20

החלטה שלום פתח תקווה

📋
מספר הליך22045-06-20
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך16 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזפתח תקווה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. גיא בריגה
👨‍⚖️
שופטיםארז נוריאלי

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בת"פ 22045-06-20 (מדינת ישראל נ' בריגה) החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בעניין גיא בריגה עוסקת בבקשה להפקעת צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) שהוטל על הנאשם, ולהטלת עונש חלופי תחתיו, בהתאם לסעיף 71ד לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הניתוח המשפטי יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהתגלו בהחלטה. **רקע עובדתי:** הנאשם, גיא בריגה, הורשע בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. בגזר דינו, הוטלו עליו, בין היתר, 300 שעות של"צ לביצוע בתוך שנה. למרות הליך שיקומי חיובי, הנאשם החל לבצע את השעות באיחור ניכר, ביצע חלק קטן מהן בלבד, וניתק קשר עם שירות המבחן. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לשתפו בפעולה, הוגשה בקשה להפקעת צו השל"צ. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** השאלה המרכזית שעלתה בפני בית המשפט היא האם ניתן להפקיע צו של"צ ולהטיל עונש חלופי, גם אם הבקשה להפקעה הוגשה לאחר תום התקופה המוגדרת לביצוע צו השל"צ, וזאת בהתחשב בטענות ההגנה בנוגע לחלוף הזמן. **ניתוח משפטי ועקרונות יסוד:** 1. **סעיף 71ד לחוק העונשין – סמכות הפקעת צו של"צ:** בית המשפט מדגיש את סמכותו הרחבה לפי סעיף 71ד לחוק העונשין, המאפשרת לו להפקיע צו של"צ ולהטיל עונש חלופי אם הוכח שהנידון לא מילא אחר הצו. הסעיף אינו קובע לוחות זמנים להגשת בקשה להפקעה, ומעניק גמישות שיפוטית להתמודדות עם מקרים של הפרת הצו. 2. **פרשנות סעיף 71ב(א) לחוק העונשין – תוקף צו השל"צ:** בית המשפט דוחה את טענת ההגנה לפיה תוקפו של צו של"צ, המוגבל לשנה (עם אפשרות הארכה), מהווה מחסום להגשת בקשה להפקעה לאחר תום תקופה זו. הוא קובע, בהתבסס על פסיקת "עניין גיטלמן", כי סעיף 71ב(א) נועד לתחום את פרק הזמן לביצוע השירות על ידי הנאשם, ולא את פרק הזמן שבו ניתן לדון בהפרתו. הדבר נובע מהתכלית החקיקתית של השגת משמעות שיקומית לצו. 3. **התכלית השיקומית והעונשית של צו השל"צ:** בית המשפט מדגיש את הדואליות של צו השל"צ, המשלב מאפיינים שיקומיים עם יסודות עונשיים. הפרת הצו משמעה כי הנאשם לא רק נכשל בהליך השיקומי, אלא גם לא ריצה חלק מהעונש שנגזר עליו. החלטת בית המשפט (פסקה 18) מזכירה דברי שופטת פרוקצ'יה וכן את דוקטרינת הענישה הפלילית, המצביעים על כך שהפרת צו השל"צ פוגעת גם ביסוד העונשי. 4. **גמישות שיפוטית והתמודדות עם נסיבות משתנות:** עיון בדברי ההסבר להצעות החוק הרלוונטיות (פסקה 17) מלמד על כוונת המחוקק להעניק לבית המשפט גמישות להתאים את צו השירות לנסיבות משתנות. החלטה זו מהווה דוגמה ליישום עקרון זה, כאשר בית המשפט נדרש להתמודד עם הפרת הצו, גם אם בהמתנה לניסיון נוסף לרתום את הנאשם. 5. **התמודדות עם שיהוי בהגשת הבקשה:** למרות שהבקשה להפקעה הוגשה 8 חודשים לאחר פקיעת הצו, בית המשפט מצא לנכון לדון בה. הוא מתחשב בנתון זה, אך מנמק את אי-קבלתו כטענה מהותית, תוך שהוא מתחשב בעומס על שירות המבחן, המצב הביטחוני, והרצון של שירות המבחן לאפשר לנאשם למצות את ההזדמנות. יש בכך איזון בין הדרישה למימוש הצדק לבין שיקולים פרקטיים. 6. **אינטרס ציבורי והרתעה:** ההחלטה מדגישה את הפגיעה באינטרס הציבורי ובהרתעה, הן של המשיב והן של הרבים, כאשר נאשם אינו ממלא אחר צו שיפוטי, במיוחד כאשר מדובר בעבירות סמים המעמידות את הציבור בסכנה (פסקה 21). 7. **אחריות הנאשם לביצוע הצו:** בית המשפט מזכיר את אחריותו הישירה של הנאשם לביצוע צו השל"צ, בהתאם לסעיף 71ג לחוק העונשין ולפסיקת בית המשפט העליון (רע"פ 4923/18 חאג' נ' מדינת ישראל). הדבר מחזק את התפיסה כי הנאשם "לא יצא נשכר" מהפרת הצו. **חידושים ונקודות משמעותיות:** * **דחיית פרשנות צרה של סעיף 71ב(א):** ההחלטה מבססת את ההבנה שסעיף 71ב(א) אינו מגביל את מועד הגשת בקשה להפקעת צו של"צ, אלא את מועד ביצועו. חיזוק עקביות הפרשנות המשפטית בתחום זה. * **התייחסות למצב ביטחוני:** בית המשפט מתייחס באופן מפורש למצב הביטחוני כגורם שעשוי להשפיע על תפקודו של שירות המבחן, ובכך מציג ראייה רחבה יותר של נסיבות המקרה. * **התמודדות עם טענת "שני קולות" של המאשימה:** בית המשפט מבחין בין עמדות שונות של המאשימה במקרים שונים, וקובע כי כל מקרה ייבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבותיו הייחודיות. * **הדגשת ההשלכות ההרסניות של אי-מילוי צו שיפוטי:** ההחלטה מדגישה את חומרתן של עבירות סמים ואת הפגיעה באינטרס הציבורי הנגרמת כתוצאה מהפרת צו שיפוטי. **לסיכום:** החלטת בית המשפט בעניין בריגה מחזקת את העקרונות המשפטיים הנוגעים להפקעת צווי של"צ. היא מדגישה את סמכות בית המשפט להפעיל שיקול דעת רחב, גם לאחר תום התקופה המוגדרת לביצוע הצו, כאשר נאשם אינו ממלא אחר הוראותיו. ההחלטה שמה דגש על התכלית השיקומית והעונשית של צווי של"צ, על אחריותו של הנאשם לביצועם, ועל האינטרס הציבורי במניעת "יציאה חוטא נשכר". בכך, ההחלטה תורמת לבהירות ולעקביות המשפטית בתחום חשוב זה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 22045-06-20 מדינת ישראל נ. גיא בריגה, שלום (16.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית