ת"א 1296/02

תקציר

התובעים, ניצולי שואה מברית המועצות לשעבר, תבעו את ועידת התביעות, בטענה שהיא נכשלה בטיפול בבקשותיהם לסיוע כספי מגרמניה. התובעים טענו כי ועידת התביעות הפרה את חובת הנאמנות שלה כלפיהם, הפרה חוזה, רימתה אותם והתרשלה. הנתבעת טענה כי יש לדחות את הטענות מטעמים פרוצדורליים וכי פעלה כראוי. בית המשפט מצא כי טענות התובעים תקפות ברובן. בית המשפט קבע כי ועידת התביעות אכן הכשילה את התובעים, הן בכך שהטעתה אותם באופן אקטיבי והן באופן פסיבי באמצעות רשלנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הוועידה חבה לתובעים חובת אמונים, אותה הפרה בכך שלא סיפקה להם כלים הולמים לקבלת החלטות מושכלות ולטיפול מיטבי בבקשותיהם. בנוסף, הונתה הוועידה את התובעים באמצעות הבטחות עובדיה והצהרה מטעה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הוועידה וקבעה כי היא העדיפה את האינטרסים של המבקשים האחרים על פני התובעים כדי להבטיח את המשכיות כספי הסיוע. התביעה התקבלה בעילה של הטעיה ורשלנות. עם זאת, תקופת ההתיישנות חלה על 550 תובעים. הוועידה חויבה לשלם ליתר התובעים פיצויים בסכום השווה לסיוע הכספי ושכר טרחת עורך דין.