בש"פ 8619/13

תקציר

במקרה זה ניווט בית המשפט את האיזון העדין בין חזקת החפות והזכות החוקתית לחירות של הנאשם לבין הצורך לשמור על שלום הציבור וביטחונו בהליך מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. על בית המשפט הוטל לשקול גורמים שונים, לרבות אופי העבירות הנטענות, עברו הפלילי של הנאשם, הפוטנציאל לשיבוש הליכי משפט והסיכון של הנאשם להימלט מן הדין. בפרט, מדובר בקטין שהואשם בהשתתפות במעשה הנפץ של השלכת רימון הלם לעבר ביתו של מתלונן, שנועד לגרום חבלה חמורה. נוכח חומרת מעשים אלה, נקבעה חזקת מסוכנות סטטוטורית לצד חשש לשיבוש הליכי משפט עקב התחמקותו של הנאשם ממעצר. למרות שנבחנו חלופות מעצר, הן בוטלו בסופו של דבר בשל התנגדות הנאשמים ובני משפחתם. למרות שהכיר בהתקדמות האיטית של ההליכים המשפטיים, בעיקר בשל מאמצי גישור שלא צלחו, החליט בית המשפט להאריך את מעצרו של הנאשם ב-45 יום נוספים כדי להבטיח את שלום הציבור, ובחר באמצעי זה עד למתן פסק דין במשפט המתמשך או עד תום התקופה המיועדת. הצו הוצא במטרה לסיים את שלב ההוכחות בצורה יעילה, המשקפת את מחויבותו של בית המשפט לאזן בין זכויות הפרט לבין צרכי הביטחון של הקהילה.