דב"ע לו/67 - 3

תקציר

פסק הדין מתאר מקרה בין עובד למעסיקיו לשעבר בנוגע לפיצויי פיטורים ותביעות אחרות הקשורות לשכר. העובד עבד אצל המעבידים מפברואר 1971 עד פברואר 1975, תחילה כמפעיל טרקטור ולאחר מכן כמנהל עבודה. היבט מרכזי של המקרה הוא שותפותו של העובד בטרקטור אחר, שהיוותה תחרות עם עסקי המעסיקים. המעסיקים היו מודעים לשותפות זו אך לא אסרו אותה. העובד פוטר בסופו של דבר. באשר לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי העובד זכאי להם, למרות ביצוע עבירת משמעת. השכר האחרון שסוכם עליו היה 2300 לירות נטו, ובית המשפט חישב את השכר ברוטו על בסיס סכום נטו זה, פרטים אישיים של העובד ותקנות המס הרלוונטיות. השופטים מתחו ביקורת על המעסיקים שלא ציינו במפורש את טענותיהם בכתב ההגנה ורק הכחישו את טענות העובד. עבור גמול שעות נוספות תבע העובד שעתיים נוספות בכל יום עבודה, אך המעסיקים טענו כי הדבר נכלל בשכר. בית הדין צידד בעובד וקבע כי נטל ההוכחה בגין מספר שעות העבודה מוטל על העובד, אך הגנת המעבידים לא הייתה מפורטת דיה והסתמכה על הכחשות כלליות. בית המשפט קבע כי גמול השעות הנוספות, שהסתכם ב-4634 לירות, ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יתווסף שכרה של הלנה. בנוסף, בית הדין הורה למעסיקים לשלם לעובד 800 לירות הוצאות משפט והוצאות משפט, בתוספת ריבית שנצברה החל מיום 8.4.1975, והטיל עליהם אחריות משותפת ונפרדת לתשלומים אלה.