ת"א 18319-05-12

תקציר

השופט דוחה את התביעה המבקשת לבטל הסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט, וקובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. גרסתו של התובע לאירועים עומדת בפני עצמה, סותרת את עדויות הנתבעים ובא כוחו לשעבר, ויוצרת ספק לגבי אמינות טענותיו. השופט מדגיש את חשיבות הפשרה וסופיות הסכמי הפשרה, ומקשה על ביטולם. כדי להצליח, על התובע לעבור משוכות ראייתיות ומהותיות כאחד, דבר שהוא אינו עושה. השופט אינו מוצא כל ראיה לפגמים בהסכמת התובע, ומציין כי טענתו כי הוטעה אינה נתמכת וסותרת את העובדות. בנוסף, טענת התובעת בדבר הכדאיות הכלכלית של הסכם הפשרה אינה מהותית, שכן היא נוגעת לכדאיות העסקה, שאינה מהווה בסיס תקף לביטול. יתר על כן, טענת התובע בדבר מצג שווא מופרכת על ידי הראיות. היעדר חתימת התובע על הסכם הפשרה אינו מעיד על היעדר הסכמה, שכן אף אחד מהצדדים לא חתם עליו. השופט מצדד בגרסאות הנתבעים לאירועים ומוצא כי התובע השתתף באופן פעיל במשא ומתן, מתוך הבנת תנאי ההסכם. בקשת התובע לבטל את הסכם הפשרה נדחית בשל הימנעותו מלהביא ראיות משכנעות וחולשות מהותיות של טענותיו. השופט מורה לתובע לשאת בהוצאות ובהוצאות הנתבעים.