בג"צ 527/82

תקציר

העותרת הגישה תביעה אזרחית בטענה להפרת הסכם שכירות כנגד המשיבים 7-3. במהלך הדיון ביקשה העותרת משר האוצר וממנהל המכס והבלו לגלות פרטים מסוימים לפי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975 – ובפרט פרטים על רישום העסק המתנהל במושכר כשותפות, וכן על זהות השותפים והמנהלים בשותפות האמורה. בקשתה של העותרת נדחתה, מה שהוביל אותה להגיש עתירה לבג"ץ. העותר טען כי המידע המבוקש אינו חסוי מטבעו וכי אי הגילוי מעודד הפרת הסכמים. המשיבים, לעומת זאת, הדגישו את האינטרס הציבורי בשמירה על סודיות מידע המס ואת סמכות שיקול הדעת הרחבה של שר האוצר להתיר גילוי מידע כזה. בג"ץ פסק לטובת המשיבים בקובעו כי לא יתערב בהפעלת שיקול הדעת על ידי הרשות, כל עוד היא פועלת בתום לב ובגבולות החוק. בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי בכך שנישומים יוכלו למסור מידע לרשויות מבלי לחשוש שייחשף לצדדים שלישיים וכי החלטת השר, שאיזנה בין האינטרס הציבורי בחיסיון לבין האינטרס הפרטי של העותר, הייתה סבירה. זאת ועוד, בית המשפט הציע דרכים חלופיות לעותרת להשיג את המידע שביקשה. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים 1 ו-2.