רע"פ 7410/22

תקציר

פסק הדין נוגע לבקשה לדחיית בקשת רשות ערעור בתיק משפטי הנוגע לדיני התכנון והבנייה. פסק הדין דוחה את הבקשה באופן חד משמעי, וקובע כי היא אינה עומדת באמות המידה המחמירות הנדרשות ל"גלגול שלישי" של ערעור, השמור בדרך כלל למקרים המציבים סוגיות משפטיות עקרוניות או מקרים של עוול משמעותי, מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש. המפתח להחלטה זו היה פרשנותו ויישומו של סעיף 254ב, מקום בו דן בית המשפט המחוזי בעבר ודחה את טענות העותר. בית המשפט אישר את הרעיון של התרת צווים "חדשים" בנוגע להרשעות הקשורות לאי קיום צווי עבודה אסורים, בהתאם לתיקון 116. תיקון זה נועד לייעל את האכיפה ולהרתיע בנייה בלתי חוקית. טענות העותר, לרבות חשש לתחולת צו מצטבר, נמצאו חסרות תוכן ורלוונטיות למקרה. בית המשפט המחוזי הבהיר כי לא קיימת תחולה מצטברת של הצווים, והצו משנת 2022 מייתר את הצורך בצו משנת 2006. יתר על כן, בית המשפט לא מצא נסיבות מיוחדות המונעות הוצאת צו חדש נוכח ההיסטוריה הארוכה של המבקש של אי ציות והרשעות מצטברות במשך שני עשורים, תוך הימנעות חוזרת ונשנית מעמידה בהוראות ההריסה. המקרה מדגיש את הדגש על הקפדה על הליכים משפטיים ודיני תכנון, שכן שפיטה עצמית מציבה אתגר משמעותי לשלטון החוק, סוגיה שתיקון 116 מבקש לטפל בה. פסק הדין הסופי, שניתן ביום 27.2.2023, אישר מחדש את דחיית הבקשה.