ע"א 5721/23

תקציר

בעיון בכתב הערעור ונספחיו, יחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע ותשובת המשיבים, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור על הסף בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. פסק הדין מדגיש את התנאים המצומצמים שבהם יכול בית משפט להתערב בפסק דין שניתן בדרך של פשרה, התערבות השמורה לנסיבות קיצוניות ונדירות. בית המשפט התייחס למקרים קודמים והדגיש כי הרחבת התערבותה של ערכאת הערעור תפגע ביתרונות ההסדר ובציפיות להליך סופי ומהיר. המקרה הנדון אינו נחשב חריג כדי להצדיק התערבות כזו, שכן בית המשפט פעל במסגרת סמכותו כפי שהוסכם על ידי הצדדים. הצדדים החליטו הדדית כי בית המשפט יפתור סכסוכים בדרך של פשרה, ויקבע חובות פרטניים כלפי הנתבעים. משלא הצליחו להגיע להסכמה על רכיבים פיננסיים מסוימים השנויים במחלוקת, כגון תשלומי ריבית, מינה בית המשפט מומחה למתן חוות דעת חד-משמעיות בנושאים אלה. חרף חששותיו של המערער מהכרעתו המהירה של בית המשפט בעקבות עדות המומחה – בטענה כי היעדר עדותו החיה של המומחה מהווה פגם פרוצדורלי – צעדים אלה עלו בקנה אחד עם מטרת ההסדר לזרז את הפתרון. המערערת לא ביקשה את עדות המומחה, ובכך ויתרה על קובלנה זו. אשר על כן, הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחים, ועל המערערת לכסות את הוצאות המשיבים שנקבעו בסכום צנוע של 5,000 ₪. החלטה זו התקבלה סופית ביום 3 בספטמבר 2023.