ע"א 34306-10-10

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומחייב את המשיבה, חברה כלכלית, לשלם למינהל מקרקעי ישראל אגרת היתר להגדלת מספר יחידות הדיור בפרויקט פיתוח מ-54 ל-126. אגרת ההיתר תיקבע על ידי בית המשפט קמא, אליו יוחזר התיק. השופטים מסכימים עם דעתו של השופט שטמר כי זכותו של המינהל לגבות את דמי ההיתר נובעת מחוזה הפיתוח, מהמכרז ומהמשפט המנהגי. השינוי המהותי בתוכניות הבנייה – הוספת למעלה מ-70% יחידות דיור ושתי קומות נוספות – שינה משמעותית את תנאי ההסכם המקורי והצדיק את דרישת המינהל לדמי היתר. ההתחייבות עליה חתמה המשיבה, שכללה סעיף הקובע כי היא כפופה לכל דין חל, יחד עם הנוהג המקובל של המינהל, תומכת בפרשנות זו. יתר על כן, הנסיבות במקרים קודמים שפסקו נגד זכותו של המינהל לגבות דמי היתר – כגון הוד אביב ויאשקו – שונות מהמקרה הנוכחי, וכרוכות בשינוי משמעותי של תכנית המתאר ובהתחייבות חד-משמעית. על בית משפט קמא מוטלת המשימה לקבוע את גובה אגרת ההיתר, בהתחשב בשומות שהציגו הצדדים. כן חויב המשיב לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוספת ריבית משפטית והפרשי הצמדה החל מיום 1.7.2012.