ק"ג 26194-12-15

תקציר

התובע, שהצטרף לקרן הפנסיה של הנתבעת בשנת 2013, תבע את הקרן לקצבת נכות לאחר ששנתיים לאחר מכן נבצר ממנו לכאורה לעבוד בשל מחלת קרוהן ובעיות נפשיות. הקרן סירבה לשלם את התגמולים, בטענה כי מחלתו של התובע החלה עוד לפני הצטרפותו וכי הוא לא גילה את מצבו הרפואי בעת ההרשמה, דבר שהפר את חובת הגילוי שלו. בית המשפט הסכים עם טענות הקופה וקבע כי התובע אכן סבל מהמחלה טרם הצטרפותו כחבר ולא סיפק תשובות כנות ומלאות בהצהרת הבריאות שלו, מסמך שבית המשפט ראה ברור ומפורט. טענת התובע כי לא הבין את השפה העברית מספיק טוב כדי להבין את המסמכים עליהם חתם לא התקבלה, שכן בית המשפט מצא את עדויותיהם שלו ושל אשתו סותרות וחסרות אמינות. כמו כן, תקנון הקרן קבע כי על החברים למסור מידע נכון ומלא, והימנעותו של התובע מכך גרמה לכך שהוא אינו זכאי להטבות. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובע לא צבר את 60 החודשים הרצופים הנדרשים של כיסוי ביטוחי, שכן מחלתו החלה לפני הצטרפותו לקרן. פסק הדין במקרה דומה, סוהיל אבו נסאר נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, תמך בתפיסה זו וקבע כי מועד הופעת המחלה הוא הגורם הקובע, ולא מודעותו של החולה אליה. לסיכום, בית המשפט דחה את תביעת התובע והורה לו לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום. השופטת גם העניקה לצדדים זכות ערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלתו.