ת"א 5691/06

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה לפינוי הקרקע המדוברת, שבבעלות רשות הפיתוח ומנוהלת כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל. המגרש ממוקם באזור התעשייה חולון. התביעה מתקבלת כנגד כל הנתבעים, אשר מצווים לפנות את הקרקע ולמסור את החזקה בה לתובעים. פסק דין זה דוחה גם את תביעת התובעים לדמי שימוש ראויים, אותם הנתבעים אינם נדרשים עוד לשלם, החל משבע שנים לפני הגשת התביעה, בשל חוסר המעש הממושך של התובעים וחוסר תום לב. התובע העיקרי, הגואל האזרחי, התקשר בשנת 1952 בחוזה עם רשות הפיתוח לרכישת הקרקע ולהקמת מפעל. עם זאת, הגואל לא מימש את זכויותיו במשך כמעט 57 שנים. הנתבעים טוענים כי אביהם המנוח רכש זכויות במקרקעין באמצעות שורה של חוזים, והחזיק בהם כדין. הם מציגים חוזה משנת 1956, המעביר לו זכויות שכירות, וחוזה נוסף משנת 1991, המעביר זכויות נטענות אלה לנתבעת 3. פסק הדין מצדד בתובעים, וקובע כי הנתבעים אינם יכולים לטעון לחזקה כדין. החוזה משנת 1956 מוטל בספק, שכן חסרים בו פרטים מהותיים, והנתבעים לא פעלו כשוכרים, ולא שילמו דמי שכירות לאיש. יתר על כן, התובעים, כבעלים, אינם מחויבים לאזכור החוזה משנת 1952 בדבר דיירים ופולשים בקרקע, והנתבעים אינם יכולים לטעון להגנה על פיו. ככלל, הנתבעים לא הביאו ראיות להחזקתם כדין, ותביעת הפינוי מוצדקת.