עב"ל 39404-02-22

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה המכירה בפגיעה בצוואר שנגרמה לעובד בעת שעבד עם מכונת גזירה כפגיעה בעבודה על רקע מיקרוטראומה. מוסד המערער טען כי חוות דעת המומחה עליה הסתמך בית המשפט קמא פגומה, שכן היא סטתה מהתשתית העובדתית ושינתה מסקנות ללא הסברים מספקים. בנוסף, טען המוסד כי הערכאה הנמוכה לא הבהירה די הצורך את התשתית העובדתית בדבר הרעידה שנגרמה על ידי המכונה. דעת הרוב של השופטים גליקסמן וסופר דחתה את הערעור, לא מצאה הצדקה לפסול את חוות דעת המומחה והסכימה עם טיפולה של הערכאה הנמוכה יותר בסוגיות העובדתיות. הם הדגישו כי בקשות המוסד בנוגע למפרט המכונה הועלו מאוחר מדי בהתדיינות המשפטית. השופטת אופק-גנדלר, בחוות דעת חולקת, סברה כי התשתית העובדתית בדבר מאפייני הרטט אינה מספקת ויש לפרטה עוד, אולי באמצעות הצגת סרטון משלים. העניין הוחזר לערכאה נמוכה יותר לדיון. המוסד חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין.