ת"פ 18407-12-13

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את הנאשם אשם מעבר לכל ספק סביר בביצוע מעשה מגונה בקטין בן 11, המכונה המתלונן. האירוע התרחש בעת שהמתלונן ישן בביתו של הנאשם. הנאשם, ששימש דמות אב למתלוננת, החל לגעת בה באופן בלתי הולם בעת ששהו לבדם בסלון. הוא ליטף את איבר מינה ואת חזה מעל בגדיה, ולאחר שבתו עברה בחדר, יצאה המתלוננת לשתות כוס מים במטבח. כשהיא חזרה, כולם הלכו לישון. בשעת לילה מאוחרת נכנס הנאשם לחדר בו ישנה המתלוננת, הפשיט אותה וביצע בה מין אוראלי. היא התנגדה ובכתה, וכאשר בתו של הנאשם התהפכה, הוא קרא למתלוננת לסלון. שם, הוא חשף את עצמו והציע לה הצעות מיניות. המתלוננת איימה לצעוק והנאשם עזב אותה לנפשה. בנוסף, גזר הדין מוצא את הנאשם אשם בשני אירועים נפרדים של ניסיון לנשק את המתלוננת על פיה. הניסיון הראשון הצליח בעת ששהו בתחנת אוטובוס, והשני סוכל כאשר המתלוננת סובבה את ראשה. הכרעת הדין מתבססת על עדותה המהימנה והאותנטית של המתלוננת, הנתמכת בעדויות אביה ואחותה הגדולה. השופט מציין כי עדותה של המתלוננת מרשימה ועקבית בפרטי הליבה, למרות כמה סתירות המובנות בהתחשב בזמן שחלף מאז האירוע ובגילה הצעיר באותה עת. טענת ההגנה כי התלונה הייתה קנוניה שיזמו בני משפחה אחרים אינה משכנעת ומופרכת על ידי חומר הראיות. התנהגותה של המתלוננת, לרבות שליחת הודעה לנאשם על חוטיני, מוסברת גם בגילה הצעיר ובדינמיקת הכוחות בינה לבין הנאשם. בסך הכל, התביעה סיפקה ראיות מספיקות כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.